ייצור סולארי בבתי מגורים

מדריך מעשי לרשויות מקומיות

הפן הכלכלי

פרק שלישי, שלב ג'

הקדמה

פרק זה בוחן באיזה אופן רשויות יכולות לייצר תקציב ייעודי לטובת יישום תוכנית פעולה עירונית לקידום ייצור סולארי בקרב התושבים. הפרק מתאר את התמריצים הכספיים הרלוונטיים שרשויות יכולות להנגיש לתושבים לעידוד התקנת מערכות סולאריות, עם התייחסות לדוגמאות של תמריצים רלוונטיים מהעולם כהשראה; מנגיש מחשבון אקסל והסבר נלווה לשימוש בו, ככלי עזר לטובת יצירת תחשיב כלכלי בפועל של תוכנית הפעולה.

תקציב לתוכנית פעולה מטעם הרשות
  • השתתפות ייעודית של הממשלה - קולות קוראים.
  • יצירת הכנסות עצמיות דרך הנגשת שירותים רלוונטיים וגביית תשלום עליהם (באופן ישיר או דרך ספק חיצוני).
תמריצים כספיים לתושבים
  • הלוואות בתנאים מיטביים.
  • מענקים וסובסידיות.
  • תעריפי הזנה והסכמי רכישת חשמל (PPA).
מחשבון אקסל
  • גיליון הוצאות.
  • גיליון הכנסות.
  • סיכום הוצאות מול הכנסות.
  • הנחות עבודה.

יצירת תקציב ייעודי לתוכנית הפעולה

כל רשות מקומית שרוצה לקדם ייצור אנרגיה קהילתית באופן מחויב ורציני צריכה להקצות לכך תשומות ומשאבים. תקציב ייעודי לקידום ייצור סולארי בקרב התושבים יכול להתבסס על תקציבי האגפים הרלוונטיים לתחום (קהילה, איכות סביבה) או להיבנות באופן ייעודי דרך "קולות קוראים" ממשלתיים ו/או דרך גביית תשלום עבור שירותים שהרשות תנגיש בנושא.

"קולות קוראים" ממשלתיים: משרדי הממשלה השונים מפרסמים "קולות קוראים" לתמיכה בפעילויות הרשות. חלקם עשויים להיות רלוונטיים לקידום התחום ולשמש כמקור מימון לתוכנית הפעולה. "קולות קוראים" אלו יכולים להיות קשורים למשרד האנרגיה והתשתיות, למשרד הגנת הסביבה ולמשרדים אחרים. עם זאת, יש לקחת בחשבון ש"קולות קוראים" אלו מחייבים בדרך כלל מימון משלים (מאצ'ינג) מהרשות.

לדוגמה: רשויות יכולות לגשת לקול קורא ליישום תוכניות פעולה לאנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות, של משרד האנרגיה ולהציע פעילות לקידום ייצור סולארי בקרב התושבים.

גביית תשלום עבור שירותים ייעודיים*: אפשרות נוספת של הרשות המקומית לייצר מקור מימוני לפעולות שהיא רוצה לקדם היא גביית תשלום על השירותים המוצעים וכך הפעילות תממן את עצמה.
* המחשבון המונגש בחלק השלישי של הפרק מפרט אפשרויות גבייה על שירותים שונים.

למשל, הרשות יכולה לפרסם מכרז ולבחור יועצים רלוונטיים שינגישו את שירותיהם לתושבים בתנאים מיטביים. התושבים יוכלו להיעזר ביועצים ולשלם מחיר ידידותי עבור השירות, באופן שבו, מצד אחד, המחיר לתושב יהיה מונגש, ומצד אחר, התשלום יספיק למימון היועצים. כדי לאפשר את גביית התשלום עבור השירותים ניתן להיעזר בגופי סמך של הרשות (למשל: החברה הכלכלית, מינהלים קהילתיים, מרכזי צעירים) או בגופים חיצוניים שכבר מנגישים שירות עבור הרשות (למשל גופים שפועלים בעיר לאחר זכייה במכרז ותחום פעילותם מהפן הסביבתי, הקהילתי, הכלכלי יכול להיות קשור לקידום ייצור סולארי בקרב התושבים).

לדוגמה: מרכז הצעירים בתל-אביב ברחוב מזא"ה 9 מנגיש שירותי ייעוץ משפטיים במחיר מסובסד בתחום הדיור, וכך ניתנת לצעירים האפשרות להתייעץ עם עורך דין באופן נגיש על כל סוגייה הקשורה בשכירות.

יצירת תמריצים כספיים לתושבים להתקנת מערכות סולאריות

ככל שרשויות מקומיות יצליחו לקדם תמריצים כספיים לתושבים להתקנת מערכות סולאריות על הגגות, כך יגדלו אחוזי ההתקנה. תמריצים יכולים להיות כל סוג של סיוע כלכלי להוזלת העלויות לתושבים, למשל, הנגשת הלוואות בתנאים מיטביים, מענקים ייעודיים, ועוד. נכון להיום, אין לרשויות מקומיות בישראל אפשרויות רבות ליצירת תמריצים עבור התושבים, אולם בעולם ישנן דוגמאות רבות לכך. להלן דוגמה שאפשר ליישמה בישראל, ובהמשך נתאר שתי דוגמאות להשראה מהעולם.

תמריץ על ידי הלוואות בתנאים מיטביים

רשויות בישראל יכולות לאפשר הלוואות בתנאים נוחים באמצעות מכרז מרכזי לבנקים והנגשת הזוכה לתושבים, או להנגיש הלכה למעשה הלוואה באמצעות החברה הכלכלית. עד היום, נעשה בארץ ניסיון של רשות אחת להנגיש הלוואות לרכישת מערכות סולאריות בתנאים מיטביים לתושבים. באמצעות פרויקט "חדש תחת השמש", שיזמה עיריית כפר סבא, הרשות יצאה במסע פרסומי עירוני לעידוד תושבים להתקנת מערכות סולאריות. המיזם כלל מעטפת שלמה שנועדה להנגיש מידע, התקשרות מול ספקים שזכו במכרז להתקנת מערכת סולארית בתנאים מועדפים, מימון, ליווי וייעוץ מהשלב הראשון ועד להתקנת המערכת בפועל. לתושבים בבתים פרטיים הוצע לקבל הלוואה בתנאים מועדפים באמצעות בנק שנרתם לנושא, ועבור בניינים משותפים הרשות (דרך החברה הכלכלית) הציעה לרכוש את המערכת, כאשר מודל ההחזר נסמך על תשלום חשבון החשמל החודשי של הבניין לרשות. 

בעולם ניתן למצוא דוגמאות רבות לכלי זה. למשל, מחוז מונטגומרי במרילנד, הקים תאגיד פיננסי ללא כוונות רווח – "בנק ירוק" (MCGB), – לטובת הנגשת פתרונות מימון לתמיכה ביוזמות אנרגיה נקייה. באמצעות הלוואה בתנאים נגישים, תושבים יכולים לרכוש מערכות סולאריות ו/או לקדם התייעלות אנרגטית. דוגמה מעניינת נוספת ניתן למצוא במסצ'וסטס, ארה"ב, שם המדינה מציעה תוכנית הלוואות בריבית נמוכה לבעלי בתים המעוניינים להתקין מערכת סולארית.

תמריצים נוספים כהשראה לאפשרויות עתידיות בישראל

להלן שתי דוגמאות נוספות מהעולם לסוגי תמריצים ולמימון שרשויות מנגישות לייצור אנרגיה מתחדשת על ידי התושבים. 

מענקים וסובסידיות

תמריצים אלה מסייעים לתושבים לקזז את העלויות הראשוניות של התקנת מערכות אנרגיה מתחדשת ובכך מהווים זרז משמעותי לקידום התחום. רשויות מקומיות יכולות להנגיש מידע על אודות מענקים ממשלתיים ואם אלו קיימים – להציע מענקים מקומיים-רשותיים.

דוגמה מהעולם: העיר אוסטין בטקסס מיישמת תוכניות שונות לעידוד תושבים להשקיע בפתרונות אנרגיה נקייה, כולל הענקת מענקים באמצעות חברת הבת שלה – אוסטין אנרג'י. החברה מעניקה הנחות לתושבים המתקינים מערכות סולאריות, ובכך ניתנת עזרה משמעותית בקיזוז העלויות הראשוניות של התקנת המערכות.

פוטנציאל בישראל: עד היום לא ניתנו מענקי התקנה לתושבים, לא על ידי הממשלה ולא על ידי רשויות מקומיות. אולם כיוון שיש לכך תקדים, עיריית תל-אביב למשל מנגישה מענקים לדירות ולבניינים בתחום שיפוץ החזיתות, לא מן הנמנע שרשויות בישראל יספקו מענקים גם לעידוד ייצור סולארי על ידי התושבים.

תעריפי הזנה והסכמי רכישת חשמל (PPA) : תעריפי הזנה (FITs) מציעים לתושבים תשלום קבוע עבור כל יחידת אנרגיה מתחדשת שהם מייצרים ומזינים בחזרה לרשת, כאשר הסכמי רכישת חשמל  (PPA) מהווים מנגנון לרכישת החשמל העודף במחיר שנקבע מראש. מנגנונים אלו מספקים תמריצים כספיים לתושבים להשקיע במערכות אנרגיה מתחדשת ולמכור עודפי אנרגיה, תוך יצירת הכנסה הן לתושבים והן לגורם מולו מתקשרים (הממשלה, הרשות המקומית, חברת חשמל כלשהי).

דוגמה מהעולם: עיריית לוס אנג'לס בקליפורניה יצרה תוכנית תמריצים לטובת אימוץ אנרגיה סולארית בקרב תושבים ועסקים בעיר. התוכנית מובלת באמצעות מחלקת המים והחשמל של העיר LADWP ובין יתר התמריצים היא כוללת גם תעריפי הזנה והסכמי רכישת חשמל לתמיכה בייצור אנרגיה מתחדשת. תעריף ההזנה (FITs) המוצע לרוב גבוה מתעריף החשמל הסטנדרטי. הסכמי רכישת חשמל  (PPAs) מאפשרים הסדר גמיש יותר לאלו הרוצים למכור רק את העודפים. התושבים המעוניינים לקחת חלק במיזם צריכים להיות רשומים בחברת החשמל בבעלות הרשות ולהתחייב להשארת המערכת למשך 20 שנה.

פוטנציאל בישראל: החל משנת 2024, ספקי חשמל וירטואליים יכולים להתחיל לספק חשמל לתושבים, ורשויות מקומיות יוכלו להתקשר איתם ישירות ולהציע את השירות שלהם לתושבים. כחלק מתפיסת השירות של הרשות, היא תוכל להתנות את ההתקשרות עם אותו ספק ברכישת חשמל סולארי מהתושבים המייצרים אותו, בתעריף גבוה מהתעריף בשוק.

תחשיב כלכלי – מחשבון אקסל להערכת עלויות של הפעלת התוכנית

חלק זה מיועד לסייע בשלב בו הרשות המקומית רוצה לבחון את התחשיב הכלכלי של תוכנית רשותית לייצור סולארי בקהילה. התחשיב יתבסס על קובץ האקסל המצורף בקישור שלהלן (יש להוריד את הקובץ), המשמש כמחשבון חכם, ובוחן את ההוצאות על הפעולות השונות לעומת הכנסות אפשרויות. הפעולות המתוארות במחשבון נסמכות על הפעולות המתוארות במודלים השונים שבמדריך זה, וההכנסות המתוארות כולן מבוססות על מודל גבייה עצמית של הרשות (בין אם באופן ישיר או דרך ספק כזה או אחר).

חשוב להבין: ניתן לתכנן את פעולות הרשות לקידום יצור סולארי בקרב התושבים, כפעולות שלפחות באופן חלקי יכולות לממן את עצמן, למשל על-ידי גביית תשלום על שירותי ייעוץ. המחשבון נועד לסייע בחישוב ההוצאות האפשרויות של תכנית לקידום יצור סולארי בקרב התושבים, לעומת ההכנסות האפשרויות. המחשבון לא מתייחס לאפשרות של הרשות לזכות ב"קול קורא". להלן מפורט ההסבר על השימוש במחשבון.

א. סוגי התאים במחשבון

המחשבון בנוי מחמישה סוגי תאים:

  • תאים למילוי הבחירות (בצבע כתום).
  • תאים של בחירות שתלויות בבחירות אחרות שנבחרו ולכן אין לערוך אותן (בצבע אפור עם טקסט אפור).
  • תאים של הנחות עבודה (בצבע צהוב).
  • תאי חישוב (בצבע לבן).
  • תאי תוצאה (בצבע אפור עם טקסט שחור).

התאים היחידים שצריך למלא הם תאי הבחירה למילוי. אולם אם הנחות העבודה לא תואמות לידע ולניסיון של הרשות, ניתן לשנותן. כמובן ששאר החישובים ישתנו בהתאם. כנ"ל לגבי הגדרת פעולות השונות מאלה שהוגדרו במחשבון.

ב. הנחות העבודה

  1. יעדי התקנות: יעדי ההתקנות ישפיעו על מאפייני הפעילות ובהתאם על ההוצאות וההכנסות. כדי להבהיר את המשמעות הכלכלית של פעולה בסדרי גודל שונים, המחשבון יצר אפשרות לבחירה של שלושה מסלולים מרכזיים, בהתאם ליעדי ההתקנות שאליהם הרשות שואפת:
    מסלול למתחילים: סדר גודל של כ-40 פונים בשנה.
    מסלול למתקדמים: סדר גודל של כ-60 פונים בשנה.
    מסלול לאלופים: סדר גודל של כ-90 פונים בשנה.
  2. חלוקת המשאבים לאורך זמן הפעילות: המחשבון מניח שבזמן הקמת המיזם ובתחילת הפעלתו יידרשו משאבים רבים, אולם ככל שהמיזם יכנס לפעילות שוטפת יידרשו פחות משאבים, שכן ביסוסו ידרוש את מירב המשאבים. ככלל, התשומות פר יחידת זמן יהיו נמוכות יותר, אם כי אבסולוטית כל הפרויקט יעלה יותר בשל משך זמן גבוה יותר. בהתאם המחשבון עושה הבחנה בין שלוש תקופות:

    תקופת ההקמה: תקופה זו נאמדת בשבועות עד חודשים בודדים. במהלך תקופה זו הרשות תוכל ללמוד את הנושא, להגדיר את היקף הפעילות הרצוי ולבחור את הפעילויות שיבוצעו לקידום הנושא.
    תקופת ההרצה: תקופה זו נאמדת בכשנתיים. במהלך תקופה זו יידרשו תשומות גבוהות יחסית (עד שייצבר ניסיון) ואחוזי הצלחה נמוכים יותר (מעט תושבים שיסתייעו ברשות יבחרו בסופו של דבר להקים מערכת סולארית).
    תקופת הפעילות השוטפת: תקופה זו מוערכת החל מהשנה השלישית. ההערכה היא כי משנה זו התשומות שיידרשו יהיו לרוב נמוכות יותר באופן יחסי ואחוזי ההצלחה גבוהים יותר באופן יחסי.

  3. אחוזי הצלחה של התקנות בפועל: המחשבון מניח שאחוזי ההצלחה להתקנת מערכת סולארית בפועל יהיו: כ-4% בשלב ההרצה וכ-12% בשלב הפעילות השוטפת. כלומר, בשלב ההרצה למשל, מבין 100 פונים, ארבעה יחתמו על חוזה עם חברת התקנה, ובשלב הפעילות השוטפת יחתמו כ-12 על חוזה להתקנת מערכת סולארית.
  4. שירותי ליווי וניהול הפרויקט: המחשבון מניח ששירותים אלו ניתנים ללא גביית תשלום עבורם. מתוך הבתים שיצרו עניין ראשוני, 20% יבקשו ליווי וייעוץ בתקופת ההרצה ו-40% יבקשו ליווי בתקופה שאחריה. עבור שירותי ניהול פרויקט (שירותים "מתקדמים" יותר ולכן פחות אנשים יצרכו אותם) 10% יצרכו אותם בתקופת ההרצה ו-25% בשלב הפעילות השוטפת. בהנחה שהשירותים הנ"ל יינתנו בתשלום, האחוז שיצרכו אותם זהה לאחוזי ההצלחה.

ג. סדר הפעולות המומלץ והעבודה עם הגיליונות השונים

גיליון "הוצאות"

גיליון זה כולל את הפעולות האפשריות הבאות: פעולות שיווקיות כלליות (כמות לא תלויה בהיקף הפעילות, כיוון שמדובר בדברים כלליים שאינם תלויים ישירות בהיקף הפעילות); העלאת מודעות כללית; ארגון וליווי (ליווי תהליך יצירת ההסכמה וההגעה לחתימות, הנגשת ספקים, ריכוז כלל הפעילות); סל שירותים מתקדמים לתושב (ייעוץ; הנגשת אפליקציית GIS לתכנון גג סולארי; הנגשת מידע על אפשרויות מימון; הנגשת רשימות ספקים; הנגשת מכרז ספקים; מיפוי פוטנציאל הקמת PV ברשות ב-GIS; תשלום לספק חיצוני עבור שימוש באפליקציית GIS; מכרז לגופים ממנים; הלוואות נגישות לבעלי בתים; קידום מדיניות תומכת).

אופן העבודה עם הגיליון

  • בחירת מסלול: בשלב הראשון יש לבחור את "המסלול" שרוצים לקדם – מסלול למתחילים; מסלול למתקדמים; מסלול לאלופים. כל אחד מהמסלולים בעל היקף פעילות שונה מבחינת מספר הבניינים והבתים שיפנו לבחינת תהליך התקנת המערכות הסולאריות ולליווי בתהליך. בהתאם לכך, ישתנו גם מאפייני הפעילות בכל אחד מהמסלולים, אשר מהם נגזרות העלויות וההכנסות.
  • קביעת סוג והיקף הפעולות השיווקיות: לאחר בחירת היקף הפעילות הכללי, יש לגזור ממנו את הפעולות השיווקיות שהרשות מעוניינת לבצע, מבחינת סוג הפעילות וההיקף שלה.
  • קביעת סוג המוצרים שהרשות מעוניינת לקדם: ישנם "מוצרים" רבים הנדרשים לטובת קידום ייצור סולארי בקרב התושבים, כגון: העלאת מודעות כללית, ייעוץ כללי/משפטי/הנדסי, ליווי לחתימה וכו'. המחשבון מניח, שחלק מהמוצרים תלויים בהיקף הפעילות וחלקם לא. בהתאם, על הרשות לסמן האם היא מעוניינת במוצר זה או אחר (צריך לסמן כן/לא ליד כל מוצר).
  • בחינת ההוצאות: בהתאם לכל הבחירות שייעשו, תתקבל הערכה של כלל ההוצאות. על הרשות להבין מה יוכלו להיות מקורות ההכנסה שלה למימון ההוצאות הנ"ל.


גיליון "הכנסות"

גיליון ההכנסות כולל את האפשרויות הבאות: גביית תשלום מתושבים עבור שירותי ייעוץ, ליווי והכשרה; הנגשת ספקים לתושבים, וגביית תשלום מסוים על העסקאות שיבוצעו; יצירת מכרז מסגרת עירוני שכולל התקנות במבני ציבור ובבתי תושבים, וכתוצאה הנחה משמעותית על התקנות במבני ציבור וחיסכון כספי נלווה.


אופן העבודה עם הגיליון

  • הגדרת ההכנסות הרלוונטיות לרשות לטובת כיסוי הוצאות הפעילות. כדי לממן את כלל הפעילות שהוגדרה, על הרשות להבין מה מקורות ההכנסה שיוכלו לעמוד לרשותה. כפי שניתן לראות בחלק הראשון של פרק זה (מקורות תקציביים לפעילות הרשות בתחום), הרשות יכולה לייצר פעילות ייעודית לטובת הכנסות למימון הוצאות חלקי/מלא של הפעילות הנ"ל. על הרשות לבחור מה מהשירותים רלוונטי (אם בכלל) ובהתאם לראות מה יוכלו להיות ההכנסות שלה משירות זה ולהבין עד כמה באפשרותה לכסות את הוצאות הפעילות. לאחר הגדרת היקף הפעילות והפעולות המתוכננות, ניתן לראות סיכום של ההכנסות הצפויות על פני תקופות זמן של 5, 10 ו-25 שנה.


גיליון "סיכום עלויות מול הכנסות"

  • בחינת התזרים: בגיליון זה מופיעה פריסה של התזרים על פני 25 שנה (עלויות, הכנסות, רווח מכל הפעולות שתנקוט הרשות) ונעשה גם חישוב במונחים של ערך נוכחי נקי לכמה תקופות זמן (לדוגמה: מהו הרווח הכולל לתקופה של 25 שנה). מכיוון שיש הבדלים גדולים בעלויות ובהכנסות הצפויות לאורך השנים, מומלץ להיכנס לגיליון זה ולהתרשם מהתזרים הצפוי לפי כל שנה.


גיליון "הנחות עבודה"

  • כל הבחירות בגיליון 'עלויות' בנויות על המידע המופיע בגיליון זה ומציג את הנחות העבודה בתאים הצהובים (מבוססות על ניסיון הפורום הישראלי לאנרגיה, רשויות מקומיות וגורמים נוספים). כל הנחות העבודה ניתנות לשינוי ואתם מוזמנים לשנותן אם תמצאו לנכון.


גיליונות "בניין משותף" ו"בית פרטי"

  • הקובץ כולל גיליונות לחישוב פרויקטים סולאריים ממוצעים לבניין משותף ובית פרטי מנקודת מבט של התושבים, כאשר המערכת היא בבעלותם ('בעלות').