חלק זה מפרט ארבעה מודלים שונים שעל פיהם הרשות יכולה לפעול כדי לקדם ייצור אנרגיה סולארית בבתי מגורים. בהמשך הפרק פירוט על כל אחד מהמודלים בליווי דוגמאות מישראל ולבסוף דוגמה מהעולם על יישום רשותי נרחב של מודל הפעולה. כפי שצויין במבוא, ככל שתהיה מעורבות גבוהה יותר, כך יגדלו סיכויי ההצלחה.
חשוב להבין שמדובר בתהליכים ארוכי-טווח ולכן כל אחד מהמודלים מחייב היערכות רחבה ויישום לאורך תקופה של לפחות שנה לפני שיהיו תוצרים.
העלאת המודעות ליתרונות יישום אנרגיה קהילתית; הנגשת מידע כללי; מיפוי פיזי ואנושי לקידום היישום.
ייעוץ וליווי בשלב הראשוני של תהליך יישום פרויקטים של אנרגיה מקיימת קהילתית.
הנגשת ספקים רלוונטיים ושירותים שונים בתנאים מיטביים; סיוע בארגון הפרויקט עד לשלב ההתקשרות עם הספקים ו/או איגום התושבים ל"קבוצת רכישה".
הרשות מוכרת / מנגישה חבילת התקנה מלאה לבעלי בתים (הרשות מארגנת, מנגישה ומפקחת ו/או הרשות כיזמית שמבצעת את התהליך); פיקוח עליון על עבודות ההתקנה; ניהול וארגון מסע לקוח כולל; מדיניות אקטיבית מעודדת.
שאלון לבירור מודל הפעולה המתאים לרשות (כלי מספר 9).
ידע ומודעות הם הבסיס לכל פעולה. באמצעות הנגשת מידע לתושבים על אודות ייצור אנרגיה מתחדשת על גבי גגות המגורים, ניתן לעורר את הצורך ואת המוטיבציה לייצור אנרגיה מתחדשת ולהקנות את הכלים לטובת המימוש בפועל. קיים מגוון רחב של פעולות אפשריות בהתאם לרצונה של הרשות וליכולתה. ככל שיוקצו משאבים ותשומות רבות יותר – כך יגדלו סיכויי ההצלחה של התהליך.
פעולות אפשרויות |
תשומות נדרשות |
הזדמנויות |
אתגרים |
דוגמה |
---|---|---|---|---|
הנגשת מידע להתקנת מערכת סולארית ברחבי העיר, באתר הרשות וברשתות החברתיות. |
שלטי חוצות; דיוור; הודעות SMS; הפקת סרטונים; מסע הסברה ממומן ברשתות; תקציב, דוברות, יחסי ציבור, כוח אדם לביצוע מהלך של הנגשת מידע מ"דלת לדלת"; הפקת חומרי הסברה (כתיבה, עיצוב, הדפסה). |
פעולות אשר רשויות מקומיות מכירות ויודעות לקדם מתחומים רבים אחרים. |
הנגשת מידע בלבד עלולה שלא להוביל לתוצאות ממשיות. יש לבחון הנגשת מידע אפקטיבית, המעודדת לעשייה בפועל. |
בשנת 2017, עיריית כפר סבא הובילה מסע פרסום בשלטי חוצות וחלוקת פליירים בבתי התושבים. הפרסום בשלטי החוצות נמשך כשלושה חודשים וחולקו פליירים במאות בתים פרטיים ובכ-100 בניינים משותפים שנבחרו לאחר מיפוי מקדים (ראו דוגמה בנספח מספר 2). |
מידע לתכנון מערכת סולארית על הגג והמודל הכלכלי להקמתו (אפשרויות מימון + תחשיב הכנסות). |
אפליקציה להערכת העלויות וההכנסות הצפויות שתכלול: ממשק ל מערכת ה- GIS של העירייה; תקציב הקמה/רכישה של מערכת תכנון של מערכות סולאריות; תקציב תחזוקה לאפליקציה; פרסום והנגשה של המערכת. |
הנגשת מידע רלוונטי לתושבים בהיקף רחב; מתן אפשרות לתושבים להתקדם באופן עצמאי. |
הכלי אינו נגיש לאוכלוסיות שחסרה להן גישה לשירותים ממוחשבים או שהן מתקשות בכך; נדרש פרסום מקדים משמעותי כדי לייצר מודעות לאפשרות; דרושים מענה ותמיכה אנושית לשאלות ולבירורים נוספים; נדרש תקציב משמעותי; כלים מבוססי GIS אינם מאוד מדויקים וקשה להתבסס עליהם באופן מוחלט. |
בשנת 2017 עיריית אילת השיקה מערכת מונגשת לתושבים לקבלת הערכת פוטנציאל הגג לייצור סולארי ולקבלת הצעות מחיר מחברות התקנה. בעירייה טוענים, כי מערכת זו עודדה תושבים רבים להקים מערכות סולאריות. כיום מערכת זו לא פעילה מסיבות טכניות. דוגמאות נוספות, ניתן למצוא בערים טוקיו, ניו יורק, ודרבן, שמנגישות לתושביהן פלטפורמה לקבלת הערכות מחיר למערכת סולארית. |
כנסים וובינרים. |
הפקת כנס ואירועים מקוונים: ארגון ופרסום. ניתן גם לשלב הסברה בכנסים וובינרים המיועדים לנושאים אחרים. |
מיתוג המהלך; הגדלת המודעות והעניין בתחום; חיבור בעלי עניין ושותפים. |
הגעה לקהלי היעד הרצויים הן מבחינת הסוג והן מבחינת הכמות; הפיכת האירוע החד-פעמי למעודד פעולה וקידום המשכי של התחום על ידי מעקב אחר האירוע. |
בשנת 2022, הוביל האגף לשירותים חברתיים בעיריית רעננה יריד בהשתתפות של כ-200 תושבים, להנגשת מוצרים ושירותים לוועדי בתים, כחלק מפעולות האגף לחיזוק קהילתיות הבניינים. בין היתר, היריד הנגיש חומרי הסברה על הקמת מערכת סולארית בבניין. תושבים שרצו להתקדם עם התקנת המערכת יכלו לפנות לאגף ולקבל ממנו חיבור לגופים מלווים. |
קורסים והכשרות לפעילים מקומיים. |
ארגון הקורסים ופרסומם. |
יצירת תהליך עומק ומחויבות של המשתתפים; התאמת תכנים ממוקדת לפי קהילות יעד. |
יצירת הכפלת כוח של הקורס, כך שהמשתתפים לא יקדמו פרויקטים רק בבתיהם, אלא יהפכו לסוכני שינוי. |
בשנת 2023 מרכז עוצמה במגדל העמק בחר להוביל קורס הכשרה לפעיליו. המרכז, הפועל בקרב אוכלוסיות מוחלשות, ראה בקורס הזדמנות לחיזוק הקהילה. בעזרת הכלים והליווי של הקורס המשתתפים הובילו הקמת פרויקטים סולאריים בבתי כנסת בעיר. |
Surat שבהודו, העירייה הגדירה מרחב של "עיר חכמה" (Smart City Surat). מרחב זה כולל כ-3% משטח העיר וכ-10% מכלל התושבים. בשנת 2016 יצאו במרחב זה במיזם נרחב לעידוד תושבים להתקנת מערכות סולאריות על גגות המגורים. העיר הציבה לעצמה יעד לייצר 10% מדרישות האנרגיה שלה מאנרגיות מתחדשות. ייצור אנרגיה בגגות מגורים הוגדר כחלק מהדרכים להגעה ליעד, כאשר נמצא כי 34% מתוך כלל האנרגיות המתחדשות הנדרשות יכולות להגיע מגגות המגורים.מטרות המיזם
פעולות מרכזיות במסגרת המיזם
תוצרים
בתמונה: פעילים מסבירים לתושבים על כדאיות ההתקנה של מערכות סולאריות בגגות המגורים בעיר
מקור: The Energy and Resources Institute (TERI) - Surat Municipal
ליווי התושבים בתהליך התקנת מערכת סולארית והנגשת ייעוץ מקצועי בנושאים רלוונטיים, מייצרים עבור התושבים תחושת ביטחון שיש להם את המידע והכלים לקבל החלטה מושכלת ולבצעה. פעולות להנגשת ייעוץ וליווי מהוות אמצעים משמעותיים בקרב התושבים לקידום התקנות סולאריות. מודעות והסברה הן חלק בלתי נפרד גם ממודל זה.
פעולות אפשרויות |
תשומות נדרשות |
הזדמנויות |
אתגרים |
דוגמה |
---|---|---|---|---|
הנגשת ייעוץ רלוונטי לתחום (יועץ קרינה; יועץ כלכלי; יועץ משפטי; יועץ אנרגיה). |
תקציב; כוח אדם, מכרז יועצים; יועץ הנדסי; יועץ אנרגיה; יועץ משפטי; יועץ כלכלי; יצירת מסמכים רלוונטיים עבור התושבים (חוזים וכו'); פרסום והנגשה של השירות לקהלי היעד.
|
הנגשת מענה מקצועי עבור התושבים; מתן כלים וידע לקבל החלטה מושכלת ולבצע התקנה; יצירת תחושת ביטחון ואמון בקרב התושבים. |
עלות גבוהה של יועץ ובהתאם אתגר ליצירת מענה רחב; צורך בהבהרת האחריות לגבי מתן המידע ובידול באחריות לגבי הביצוע בפועל של ההתקנה. |
בספטמבר 2023, עיריית חולון התחילה להוביל תוכנית עירונית בתמיכת משרד האנרגיה והתשתיות לקידום ייצור סולארי בקרב התושבים (ראו נספח מספר 5). כחלק מהתוכנית הונגשו לתושבים שירותי ייעוץ מקצועיים (ייעוץ משפטי, יועץ קרינה, יועץ סולארי), כדי לתת מענה מקצועי לשאלות ולחששות בדרך. |
ליווי התושבים בתהליך ההתקנה של מערכת סולארית |
תקציב; כוח אדם; מכרז יועצים, מתודולוגיית ליווי; ידע בתחום; ייעוץ מונגש במקרי הצורך; פרסום והנגשה של השירות לקהלי היעד. |
יצירת תחושת ביטחון ואמון בקרב התושבים; הגדלת הסיכוי להתקנות בפועל בזכות ליווי ממושך; הזדמנות לחיזוק קהילתי מתוך התהליך להקמת המערכת הסולארית. |
תשומות ממושכות של כוח אדם ותקציב; צורך בהבהרת האחריות של הרשות לגבי הביצוע בפועל של ההתקנה (הבהרה שאין לה אחריות על הביצוע עצמו). |
בשנת 2018 עיריית באר-שבע הובילה יחד עם המשרד להגנת הסביבה וקרן קיימת לישראל, את פרויקט אצלנו בחצר. הפרויקט פעל לחידוש המרחבים הפתוחים הפרטיים, הצמודים לבנייני המגורים, בשכונות הוותיקות, וכלל פיתוח נופי אקולוגי של החצרות; פיתוח גינות קהילתיות והתקנת פאנלים סולאריים לטובת תאורה. כל התהליך כלל פיקוח וליווי של גורמי מקצוע, ולווה בהליך שיתוף ציבור. |
בתמונה: השטח הפרטי הפתוח (שפ"פ) לפני ואחרי סיום פרויקט "אצלנו בחצר" בבאר שבע
מכלול פעולות מסייעות אלו של ארגון, תיאום וסנכרון תהליך ההתקנה עבור התושבים, מנגיש תוצרים אשר חוסכים לתושבים עבודה רבה, מאפשרים חיסכון כלכלי ומייצרים תחושת ביטחון לגבי אמינות המוצרים/שירותים, מתוך הנחה שנעשה בירור מקדים וסינון. בכך מודל זה מעודד היענות רחבה להצטרפות למהלך. כפי שצוין בתחילת המדריך, מודל זה נסמך על המודל הראשון של מודעות והסברה, וכמובן שניתן ואף רצוי לכלול בו גם ליווי וייעוץ.
פעולות אפשרויות |
תשומות נדרשות |
הזדמנויות |
אתגרים |
דוגמה |
---|---|---|---|---|
הנגשת ספקים רלוונטיים ושירותים שונים בתנאים מיטביים. |
תקציב, כוח אדם, גיוס יועצים, שיווק ופרסום; תחקיר מקדים למיפוי ספקים רלוונטיים; תהליך מכרזי או "קול קורא" לבחירת ספקים; העסקת גורם מקצועי בעל ידע בתחום ליישום התהליך; פלטפורמה להנגשת הספקים; מכרזים. |
יצירת תחושת ביטחון ואמון בקרב התושבים; הגדלת הסיכוי להתקנות בפועל בזכות הגברת האמון ותנאים משופרים. |
יצירת מסע פרסומי אפקטיבי שמוביל להתקנות בפועל; אתגרים משפטיים; צורך בהבהרת האחריות של הרשות לגבי הביצוע בפועל של ההתקנה (הבהרה שאין לה אחריות על הביצוע עצמו); עדכון רשימת הספקים בתדירות מספקת. |
בנתניה,החברה לפיתוח ותיירות נתניה (ח.ל.ת) מנגישה לוועדי בתים המעוניינים לשפץ את השטח המשותף בדגש על החזיתות, רשימת ספקים מאושרים, שירותי פיקוח וגם הלוואות ללא ריבית. |
הובלת קבוצת רכישה לטובת הוזלת מחירים ויצירת ארגון מתכלל עבור התושב. |
תקציב, כוח אדם, גיוס יועצים, שיווק ופרסום; פלטפורמה להנגשת התארגנויות לקבוצות רכישה. |
יצירת תחושת ביטחון ואמון בקרב התושבים; הגדלת הסיכוי להתקנות בפועל בזכות הגברת האמון ותנאים משופרים; חיזוק התשתית הקהילתית על ידי יצירת התארגנות קהילתית משותפת; הגברת הרצון להתקנת מערכות סולאריות. |
פרסום אפקטיבי המעודד הצטרפות לקבוצת הרכישה; איזון בין שיתוף התושבים בתהליך בחירת חברת ההתקנה לבין ארגון וניהול מתכלל; צורך בהבהרת האחריות של הרשות לגבי הביצוע בפועל של ההתקנה (בהברה שאין לה אחריות על הביצוע עצמו); יצירת קריטריונים הולמים לבחירת חברת ההתקנה לקבוצה. |
מועצה אזורית דרום השרון הובילה מיזם רכישה קבוצתית של מערכות סולאריות. המועצה בחרה במכרז חברת התקנה וחברה מסייעת לחיבור התושבים למהלך. בסופו של דבר הותקנו כ-100 מערכות סולאריות דרך קבוצת הרכישה. |
מודל זה מתאר פעולות אפקטיביות בקידום התקנות סולאריות בבתי התושבים. הפעולות דורשות תשומות ואחריות גבוהות מצד הרשות, ובהתאם מאפשרות לרשות שליטה גבוהה בתהליך והגדלת הפוטנציאל להגעה ליעדים הרצויים. מלבד נושא המדיניות, שתי הדוגמאות האחרות עדיין אינן ישימות בישראל ונועדו להשראה. כאמור, גם מודל זה נסמך על פעולות מהמודלים הקודמים לו.
פעולות אפשרויות |
תשומות נדרשות |
הזדמנויות |
אתגרים |
דוגמה |
---|---|---|---|---|
חקיקה עירונית/קידום מדיניות בוועדת תכנון ובנייה להטמעת הנחיות לחיוב התקנת מערכות סולאריות בבנייה חדשה במערך התכנון העירוני (בתב"עות/היתרי בנייה). |
תקציב, כוח אדם, גיוס יועצים, שיווק ופרסום; המלצה לנוסחים לתב"א; תחקיר מקדים; ביצוע מסע הסברה ליצירת דעת קהל חיובית ליישום המדיניות. |
שליטה גבוהה לרשות; סיכוי גבוה להגעה ליעדי ההתקנות. |
התנגדות ציבורית לחקיקה; אכיפת החקיקה.
|
כעשרים רשויות מקומיות החברות בפורום ה-15, הוחלט לקדם מדיניות בנייה ירוקה שחלה על מבנים, בין היתר מבני מגורים, אשר ייחויבו בדירוג אנרגטי מתקדם, וביצירת תשתית להתקנת מערכת סולארית. דוגמה אחרת, ניתן לראות בקליפורניה, Lancaster, שקבעה בשנת 2017 שכל בית חדש צריך להתקין מספיק פאנלים כדי לספק את צורכי האנרגיה שלו. החל מ-2020 נכנס בכל קליפורניה קוד בנייה דומה. |
התושבים פונים לספקים נבחרים (הרשות תנגיש את הקבלן הנבחר מטעמה, והוא יתקין וישא באחריות על המערכות מול התושבים). |
תקציב גבוה, תכנון מקיף ליצירת מענה מתכלל להקמת מערכות סולאריות; גיוס אנשי מקצוע; יציאה במכרזים; ליווי ופיקוח על ביצוע; תוכנית פעולה ארוכת-טווח; יצירת שותפות עם בעלי עניין שונים; ליווי משפטית להגדרת אחריות ברורה של כל שחקן. |
טיפול מתכלל שיכול לתת מענה נרחב ומקיף; היענות גבוהה מצד התושבים לאור הליווי המקיף; יישום גבוה בהתאם. |
דורש תכנון מקיף ותשומות נרחבות; אחריות רבה מצד הרשות אשר עשויה להיות מלווה באתגרים משפטיים; עשוי לדרוש להקים/להעביר לחברת בת שתנהל את הנושא או להתקשר עם חברה חיצונית שתעשה את העבודה עבור הרשות (ראו הרחבה במבוא אודות תאגידי אנרגיה). |
בלגיה, Ghent: הרשות הובילה פרוייקט שכונתי בשם ״Burzame Stroom״ (כוח שכונתי), בשיתוף עם שני קואופרטיבים, אוניברסיטת גנט, אגודה חברתית וחברת החלוקה המקומית, במטרה למקסם את ייצור האנרגיה המקומית מבלי להרחיב את רשת החשמל. זאת באמצעות מונים חכמים, המאפשרים לתושבים לשלוט ולייעל את צריכת האנרגיה שלהם על ידי ניהול ביקושים וייצור סולארי. הפרויקט הוסיף 2,535 פאנלים לשכונות (720 קילוואט) ומהווה הכפלה של הקיבולת באזור. הרשות אחראית על התיאום הכולל, עומדת בקשרים עם יוזמות אחרות בעיר ואחראית על הממשקים בין השותפים השונים. |
הרשות כיזמית שמבצעת את ההתקנות עבור התושבים. |
יצירת מערך התקנות של מערכות סולאריות על כל המשתמע מכך (ידע, כוח אדם/חברות קבלן); פרסום; אחריות משפטית נרחבת; מענה בירוקרטי לקיזוז התשלומים בין הרשות לתושבים; אפשרות להקמת תאגיד אנרגיה שיהיה גם מחלק חשמל, כדי שיהיה לרשות יותר משתלם. |
יצירת מקור אנרגיה מקומי לרשות על ידי מיצוי פוטנציאל ההתקנות בגגות המגורים; קידום חוסן אנרגטי ברשות; הקמת חברת חלוקת חשמל רשותית. |
אחריות ביטוחית מספקת לרשות המקומית; יצירת מענה משפטי ובירוקרטי למצב שבו הרשות פועלת בשטחים הפרטיים של התושבים; יצירת מענה להסכם הכלכלי שבין הרשות לתושבים (נדרשת הקמת תאגיד אנרגיה מקומי). |
לוס אנג'לס, ארה"ב, מחלקת האנרגיה והמים (LADWP), הובילה מיזם להתקנת גגות סולאריים על גגות התושבים. במסגרת המיזם, הרשות לקחה על עצמה להתקין ולתחזק את המערכות הסולאריות על גגות בתי התושבים שירצו בכך, כאשר התשלום על החשמל מהמערכות יגיע לרשות והתושבים יקבלו מהרשות תשלום שנתי של עד $600, או זיכוי קבוע בחשבון החשמל החודשי. התושבים המעוניינים לקחת חלק במיזם צריכים להיות רשומים בחברת החשמל בבעלות הרשות ולהתחייב להשארת המערכת למשך 20 שנה. |
דרגת מעורבות |
מודל הפעולה |
יתרונות |
חסרונות |
תוצרים מצופים |
---|---|---|---|---|
נמוכה |
מודעות והסברה. |
קל ליישום; לא דורש אמצעים רבים; לא דורש אחריות רבה מהרשות. |
שלב פעולה מאוד ראשוני שלא מוביל בהכרח להתקנות; אין לרשות שליטה על קידום התקנות בפועל. |
תושבים שנחשפו לאפשרות |
בינונית |
ייעוץ וליווי. |
נותן מענה לתושבים לאורך התהליך ובכך מייצר אפקטיביות ביישום התקנות בפועל; אחריות הרשות רק על התהליכים הכרוכים במודעות ובהנגשת ידע וכלים, לא על ההתקנה בפועל; נסמך על פעולות שרשויות יודעות לעשות. |
מעורבות בתהליך ארוך טווח שלא מובטחת הצלחה בסופו; קשה לשלוט בתוצאות בסוף כיוון שהאחריות מוגבלת רק לייעוץ ולליווי; מחייב גורם מקצועי ברשות או מעורבות של גורם חיצוני, ותקציב לאורך זמן. |
התוצרים הקודמים + מענה פעיל לפניות תושבים; פניות תושבים למענה הנגיש; משקי בית שחתמו על הסכמה להקמת מערכת סולארית, הקמת מערכות על גגות מבנים. |
גבוהה |
ארגון, איגום, תיאום וסנכרון (בין התושבים לספקים). |
מנגיש ומארגן מענים מעשיים שתורמים לישימות ההצלחה של התקנת מערכות סולאריות; איגום משאבים ליצירת תנאים נוחים מול ספקים. |
מורכבות בהתנהלות מול ספקים ותושבים לאור האחריות הרבה יותר; מחייב רתימה וסנכרון בין גורמים רבים בעוצמות גבוהות; ידע מקצועי; תקציב משמעותי ומשאבי כוח אדם עירוניים לאורך זמן; מורכבות משפטית. |
התוצרים הקודמים + רשימת ספקים מומלצת ומונגשת; קבוצות רכישה. |
מלאה |
ניהול מסע לקוח שלם. |
ישימות גבוהה של התקנות; שליטה מאוד גבוהה של הרשות בקידום היעדים אותם היא הציבה. |
משאבים רבים; מדיניות שעלולה לעורר התנגדות אם אין מוכנות ציבורית; אתגרים משפטיים כתוצאה מאחריות לכלל השלבים. |
התוצרים הקודמים + מדיניות תומכת; מימון מונגש לתושבים; תאגיד אנרגיה מקומי. |