ייצור סולארי בבתי מגורים

מדריך מעשי לרשויות מקומיות

מודל הפעולה בהתאם לדרגת מעורבות הרשות

פרק שני, שלב ב'

הקדמה

חלק זה מפרט ארבעה מודלים שונים שעל פיהם הרשות יכולה לפעול כדי לקדם ייצור אנרגיה סולארית בבתי מגורים. בהמשך הפרק פירוט על כל אחד מהמודלים בליווי דוגמאות מישראל ולבסוף דוגמה מהעולם על יישום רשותי נרחב של מודל הפעולה. כפי שצויין במבוא, ככל שתהיה מעורבות גבוהה יותר, כך יגדלו סיכויי ההצלחה.

חשוב להבין שמדובר בתהליכים ארוכי-טווח ולכן כל אחד מהמודלים מחייב היערכות רחבה ויישום לאורך תקופה של לפחות שנה לפני שיהיו תוצרים.

מודעות והסברה
פעולות בסיסיות אלו צריכות להיות חלק מהתהליך גם במודלים האחרים

העלאת המודעות ליתרונות יישום אנרגיה קהילתית; הנגשת מידע כללי; מיפוי פיזי ואנושי לקידום היישום.

ייעוץ וליווי
דורש משאבים ותשומות גבוהות יותר של הרשות

ייעוץ וליווי בשלב הראשוני של תהליך יישום פרויקטים של אנרגיה מקיימת קהילתית.

ארגון, תיאום, איגום וסנכרון
דורש משאבים ותשומות גבוהות יותר של הרשות, יותר מורכב מבחינה משפטית

הנגשת ספקים רלוונטיים ושירותים שונים בתנאים מיטביים; סיוע בארגון הפרויקט עד לשלב ההתקשרות עם הספקים ו/או איגום התושבים ל"קבוצת רכישה".

ניהול מסע לקוח שלם
ברובו פחות רלוונטי לקידום בישראל מבחינת הרגולציה הקיימת, אולם ייתכן שבעתיד הקרוב גם מודל זה יהיה נגיש ואפשרי ליישום

הרשות מוכרת / מנגישה חבילת התקנה מלאה לבעלי בתים (הרשות מארגנת, מנגישה ומפקחת ו/או הרשות כיזמית שמבצעת את התהליך); פיקוח עליון על עבודות ההתקנה; ניהול וארגון מסע לקוח כולל; מדיניות אקטיבית מעודדת.

להלן המודלים השונים

הנחיות לעבודה על המודלים

  • הגדרת מידת המעורבות הרצויה: רצוי שהרשות תבין מראש מהי מידת המעורבות שהיא מעוניינת בה לטובת לקידום התוכנית ובהתאם תבחר את מודל הפעולה המתאים לה (ניתן להיעזר בשאלון המונגש בכלים).
  • דינמיות: הפעולות השונות מחולקות לפי מודלים, אולם אין לראות את החלוקה כהרמטית. בכל דרגת מעורבות ניתן לשלב פעולות ממודלים שונים.
  • מודעות והסברה: פעולות הקשורות למודעות ולהסברה צריכות להתבצע בכל אחד מהמודלים.
  • מודלים 4-2: כיוון שכלל הפעולות במודלים אלו דורשות משאבים בינוניים עד גבוהים, ניתן לבחון אפשרות שבה החברה הכלכלית/המינהלת להתחדשות עירונית תהיה מעורבת בהם, גם מבחינת פעולות וגם מבחינת תקצוב.

כלים

שאלון לבירור מודל הפעולה המתאים לרשות (כלי מספר 9).

להלן פירוט על ארבעת המודלים

מודל ראשון: מודעות והסברה

ידע ומודעות הם הבסיס לכל פעולה. באמצעות הנגשת מידע לתושבים על אודות ייצור אנרגיה מתחדשת על גבי גגות המגורים, ניתן לעורר את הצורך ואת המוטיבציה לייצור אנרגיה מתחדשת ולהקנות את הכלים לטובת המימוש בפועל. קיים מגוון רחב של פעולות אפשריות בהתאם לרצונה של הרשות וליכולתה. ככל שיוקצו משאבים ותשומות רבות יותר – כך יגדלו סיכויי ההצלחה של התהליך.

תיאור המודל

פעולות אפשרויות
תשומות נדרשות
הזדמנויות
אתגרים
דוגמה

הנגשת מידע להתקנת מערכת סולארית ברחבי העיר, באתר הרשות וברשתות החברתיות.

שלטי חוצות; דיוור; הודעות SMS; הפקת סרטונים; מסע הסברה ממומן ברשתות; תקציב, דוברות, יחסי ציבור, כוח אדם לביצוע מהלך של הנגשת מידע מ"דלת לדלת"; הפקת חומרי הסברה (כתיבה, עיצוב, הדפסה).

פעולות אשר רשויות מקומיות מכירות ויודעות לקדם מתחומים רבים אחרים.

הנגשת מידע בלבד עלולה שלא להוביל לתוצאות ממשיות. יש לבחון הנגשת מידע אפקטיבית, המעודדת לעשייה בפועל.

בשנת 2017, עיריית כפר סבא הובילה מסע פרסום בשלטי חוצות וחלוקת פליירים בבתי התושבים. הפרסום בשלטי החוצות נמשך כשלושה חודשים וחולקו פליירים במאות בתים פרטיים ובכ-100 בניינים משותפים שנבחרו לאחר מיפוי מקדים (ראו דוגמה בנספח מספר 2).

מידע לתכנון מערכת סולארית על הגג והמודל הכלכלי להקמתו (אפשרויות מימון + תחשיב הכנסות).

אפליקציה להערכת העלויות וההכנסות הצפויות שתכלול: ממשק ל מערכת ה- GIS של העירייה; תקציב הקמה/רכישה של מערכת תכנון של מערכות סולאריות; תקציב תחזוקה לאפליקציה; פרסום והנגשה של המערכת.

הנגשת מידע רלוונטי לתושבים בהיקף רחב; מתן אפשרות לתושבים להתקדם באופן עצמאי.

הכלי אינו נגיש לאוכלוסיות שחסרה להן גישה לשירותים ממוחשבים או שהן מתקשות בכך; נדרש פרסום מקדים משמעותי כדי לייצר מודעות לאפשרות; דרושים מענה ותמיכה אנושית לשאלות ולבירורים נוספים; נדרש תקציב משמעותי; כלים מבוססי GIS אינם מאוד מדויקים וקשה להתבסס עליהם באופן מוחלט.

בשנת 2017 עיריית אילת השיקה מערכת מונגשת לתושבים לקבלת הערכת פוטנציאל הגג לייצור סולארי ולקבלת הצעות מחיר מחברות התקנה. בעירייה טוענים, כי מערכת זו עודדה תושבים רבים להקים מערכות סולאריות. כיום מערכת זו לא פעילה מסיבות טכניות. דוגמאות נוספות, ניתן למצוא בערים טוקיו, ניו יורק, ודרבן, שמנגישות לתושביהן פלטפורמה לקבלת הערכות מחיר למערכת סולארית.

כנסים וובינרים.

הפקת כנס ואירועים מקוונים: ארגון ופרסום. ניתן גם לשלב הסברה בכנסים וובינרים המיועדים לנושאים אחרים.

מיתוג המהלך; הגדלת המודעות והעניין בתחום; חיבור בעלי עניין ושותפים.

הגעה לקהלי היעד הרצויים הן מבחינת הסוג והן מבחינת הכמות; הפיכת האירוע החד-פעמי למעודד פעולה וקידום המשכי של התחום על ידי מעקב אחר האירוע.

בשנת 2022, הוביל האגף לשירותים חברתיים בעיריית רעננה יריד בהשתתפות של כ-200 תושבים, להנגשת מוצרים ושירותים לוועדי בתים, כחלק מפעולות האגף לחיזוק קהילתיות הבניינים. בין היתר, היריד הנגיש חומרי הסברה על הקמת מערכת סולארית בבניין. תושבים שרצו להתקדם עם התקנת המערכת יכלו לפנות לאגף ולקבל ממנו חיבור לגופים מלווים.

קורסים והכשרות לפעילים מקומיים.

ארגון הקורסים ופרסומם.

יצירת תהליך עומק ומחויבות של המשתתפים; התאמת תכנים ממוקדת לפי קהילות יעד.

יצירת הכפלת כוח של הקורס, כך שהמשתתפים לא יקדמו פרויקטים רק בבתיהם, אלא יהפכו לסוכני שינוי.

בשנת 2023 מרכז עוצמה במגדל העמק בחר להוביל קורס הכשרה לפעיליו. המרכז, הפועל בקרב אוכלוסיות מוחלשות, ראה בקורס הזדמנות לחיזוק הקהילה. בעזרת הכלים והליווי של הקורס המשתתפים הובילו הקמת פרויקטים סולאריים בבתי כנסת בעיר.

מקרה בוחן מורחב - Surat, הודו (כ-800 אלף תושבים)

Surat שבהודו, העירייה הגדירה מרחב של "עיר חכמה" (Smart City Surat). מרחב זה כולל כ-3% משטח העיר וכ-10% מכלל התושבים. בשנת 2016 יצאו במרחב זה במיזם נרחב לעידוד תושבים להתקנת מערכות סולאריות על גגות המגורים. העיר הציבה לעצמה יעד לייצר 10% מדרישות האנרגיה שלה מאנרגיות מתחדשות. ייצור אנרגיה בגגות מגורים הוגדר כחלק מהדרכים להגעה ליעד, כאשר נמצא כי 34% מתוך כלל האנרגיות המתחדשות הנדרשות יכולות להגיע מגגות המגורים.מטרות המיזם

  1. צמצום החסמים בכניסת תושבים לשוק הסולארי.
  2. יישום מודלים בני-קיימא לייצור סולארי בקרב התושבים.
  3. העלאת מודעות התושבים לחשיבות האנרגיה הסולארית.
  4. הגברת השקיפות בין הצרכנים לחברות הסולאריות.

פעולות מרכזיות במסגרת המיזם

  1. הקמת אתר אינטרנט ואפליקציה, המספקים לתושבים מידע כללי, כמו גם אפשרות לרישום פרטי הגג לקבלת מידע על פוטנציאל הייצור בנכס הרשום ועל הצעות מחיר להתקנת מערכת סולארית על הגג.
  2. השקת מסע הסברה נרחב באמצעות פרסום ברדיו, הודעת וידאו ב-22 שפות ופרסומים בעיתונות המקומית.
  3. הכשרת 200 פעילים מתנדבים שעשו עבודת שטח להעלאת המודעות בקרב התושבים באמצעות חלוקת עלונים, חוברות הדרכה, הפקת סמינרים קהילתיים ומידע רלוונטי על הקמת מערכות סולאריות בגגות המגורים.

תוצרים

  1. התקנת מערכות סולאריות על 6,000 גגות מגורים.



 
בתמונה: פעילים מסבירים לתושבים על כדאיות ההתקנה של מערכות סולאריות בגגות המגורים בעיר


 



 
מקור: The Energy and Resources Institute (TERI) - Surat Municipal 

מודל שני: ייעוץ וליווי

ליווי התושבים בתהליך התקנת מערכת סולארית והנגשת ייעוץ מקצועי בנושאים רלוונטיים, מייצרים עבור התושבים תחושת ביטחון שיש להם את המידע והכלים לקבל החלטה מושכלת ולבצעה. פעולות להנגשת ייעוץ וליווי מהוות אמצעים משמעותיים בקרב התושבים לקידום התקנות סולאריות. מודעות והסברה הן חלק בלתי נפרד גם ממודל זה.

תיאור המודל

פעולות אפשרויות
תשומות נדרשות
הזדמנויות
אתגרים
דוגמה

הנגשת ייעוץ רלוונטי לתחום (יועץ קרינה; יועץ כלכלי; יועץ משפטי; יועץ אנרגיה).

תקציב; כוח אדם, מכרז יועצים; יועץ הנדסי; יועץ אנרגיה; יועץ משפטי; יועץ כלכלי; יצירת מסמכים רלוונטיים עבור התושבים (חוזים וכו'); פרסום והנגשה של השירות לקהלי היעד.

 

הנגשת מענה מקצועי עבור התושבים; מתן כלים וידע לקבל החלטה מושכלת ולבצע התקנה; יצירת תחושת ביטחון ואמון בקרב התושבים.

עלות גבוהה של יועץ ובהתאם אתגר ליצירת מענה רחב; צורך בהבהרת האחריות לגבי מתן המידע ובידול באחריות לגבי הביצוע בפועל של ההתקנה.

בספטמבר 2023, עיריית חולון התחילה להוביל תוכנית עירונית בתמיכת משרד האנרגיה והתשתיות לקידום ייצור סולארי בקרב התושבים (ראו נספח מספר 5). כחלק מהתוכנית הונגשו לתושבים שירותי ייעוץ מקצועיים (ייעוץ משפטי, יועץ קרינה, יועץ סולארי), כדי לתת מענה מקצועי לשאלות ולחששות בדרך.

ליווי התושבים בתהליך ההתקנה של מערכת סולארית
(ראו איור הממחיש את שלבי התהליך במבוא).

תקציב; כוח אדם; מכרז יועצים, מתודולוגיית ליווי; ידע בתחום; ייעוץ מונגש במקרי הצורך; פרסום והנגשה של השירות לקהלי היעד.

יצירת תחושת ביטחון ואמון בקרב התושבים; הגדלת הסיכוי להתקנות בפועל בזכות ליווי ממושך; הזדמנות לחיזוק קהילתי מתוך התהליך להקמת המערכת הסולארית.

תשומות ממושכות של כוח אדם ותקציב; צורך בהבהרת האחריות של הרשות לגבי הביצוע בפועל של ההתקנה (הבהרה שאין לה אחריות על הביצוע עצמו).

בשנת 2018 עיריית באר-שבע הובילה יחד עם המשרד להגנת הסביבה וקרן קיימת לישראל, את פרויקט אצלנו בחצר. הפרויקט פעל לחידוש המרחבים הפתוחים הפרטיים, הצמודים לבנייני המגורים, בשכונות הוותיקות, וכלל פיתוח נופי אקולוגי של החצרות; פיתוח גינות קהילתיות והתקנת פאנלים סולאריים לטובת תאורה. כל התהליך כלל פיקוח וליווי של גורמי מקצוע, ולווה בהליך שיתוף ציבור.

בתמונה: השטח הפרטי הפתוח (שפ"פ) לפני ואחרי סיום פרויקט "אצלנו בחצר" בבאר שבע

בתמונה שטח פרטי הפתוח (שפ"פ) לפני ואחרי סיום פרויקט בבאר שבע
קרדיט צילום: עיריית באר שבע

מקרה בוחן מורחב - העיירה Poreč-Parenzo, קרואטיה (16,400 תושבים)

העיירה Poreč-Parenzo פועלת להפוך ל"עיר חכמה" לטובת קידום ויישום פעולות היערכות למשבר האקלים, מענה לאתגריו וקידום פיתוח בר-קיימא של העיירה. כחלק מהמהלך, העיירה ביצעה: הקמת פרויקטים סולאריים על מבני הרשות ובשטחים ציבוריים; התקנת גופי תאורה חסכוניים; הקמת 12 עמדות טעינה ציבוריות ללא עלות לרכבים חשמליים; תכנון מערכת תחבורה ציבורית הנסמכת רק על כלי רכב חשמליים; פריסת "ספסלים חכמים" המוטענים מאנרגיה ירוקה לטובת הטענת מכשירי סלולר וכו' במרחב הציבורי. בהיותה חלק ממיזם "גגות סולאריים בבלקן", הרשות הבינה, כי בנוסף לפעולות שהיא מובילה באופן ישיר, עליה לחבר גם את התושבים למהלך. מבירור צורכי התושבים הובהר, כי חסרים להם הידע והכלים הבסיסיים ביותר כדי להתקין מערכות סולאריות. לכן הוחלט להקים מרכז מידע וייעוץ חינמי בשם Poreč Sunny, לטובת מתן עצות ותמיכה טכנית לתושבים המעוניינים להקים מערכות סולאריות. מטרות המיזם קידום התקנות סולאריות בקרב התושבים פעולות מרכזיות במסגרת המיזם הקמת מרכז מידע וייעוץ חינמי לטובת התקנת מערכות סולאריות. מענים מרכזיים שהמרכז מספק:
  1. מידע על מערכת סולארית (פוטו-וולטאית) ואופן פעולתה.
  2. מידע לגבי השלבים והמסמכים הנדרשים להתקנת מערכת סולארית.
  3. מידע לגבי התנאים המקדימים הנדרשים להקמת מערכת סולארית.
  4. ייעוץ לגבי אופן החישוב של גודל המערכת וההספק שלה.
  5. הנגשת מידע לגבי אפשרויות מימון (מכרזים של גופים ומוסדות וכו').
  6. סדנאות והדרכות בשיתוף קואופרטיב ZEZ.

 
 בתמונה - אירוע הסברה לתושבים
 
 
 מקור: https://balkan-solar-roofs.eu/gallery?cityId=1

מודל שלישי: ארגון, תיאום, איגום וסנכרון

מכלול פעולות מסייעות אלו של ארגון, תיאום וסנכרון תהליך ההתקנה עבור התושבים, מנגיש תוצרים אשר חוסכים לתושבים עבודה רבה, מאפשרים חיסכון כלכלי ומייצרים תחושת ביטחון לגבי אמינות המוצרים/שירותים, מתוך הנחה שנעשה בירור מקדים וסינון. בכך מודל זה מעודד היענות רחבה להצטרפות למהלך. כפי שצוין בתחילת המדריך, מודל זה נסמך על המודל הראשון של מודעות והסברה, וכמובן שניתן ואף רצוי לכלול בו גם ליווי וייעוץ.

תיאור המודל

פעולות אפשרויות
תשומות נדרשות
הזדמנויות
אתגרים
דוגמה

הנגשת ספקים רלוונטיים ושירותים שונים בתנאים מיטביים.

תקציב, כוח אדם, גיוס יועצים, שיווק ופרסום; תחקיר מקדים למיפוי ספקים רלוונטיים; תהליך מכרזי או "קול קורא" לבחירת ספקים; העסקת גורם מקצועי בעל ידע בתחום ליישום התהליך; פלטפורמה להנגשת הספקים; מכרזים.

יצירת תחושת ביטחון ואמון בקרב התושבים; הגדלת הסיכוי להתקנות בפועל בזכות הגברת האמון ותנאים משופרים.

יצירת מסע פרסומי אפקטיבי שמוביל להתקנות בפועל; אתגרים משפטיים; צורך בהבהרת האחריות של הרשות לגבי הביצוע בפועל של ההתקנה (הבהרה שאין לה אחריות על הביצוע עצמו); עדכון רשימת הספקים בתדירות מספקת.

בנתניה,החברה לפיתוח ותיירות נתניה (ח.ל.ת) מנגישה לוועדי בתים המעוניינים לשפץ את השטח המשותף בדגש על החזיתות, רשימת ספקים מאושרים, שירותי פיקוח וגם הלוואות ללא ריבית.

הובלת קבוצת רכישה לטובת הוזלת מחירים ויצירת ארגון מתכלל עבור התושב.

תקציב, כוח אדם, גיוס יועצים, שיווק ופרסום; פלטפורמה להנגשת התארגנויות לקבוצות רכישה.

יצירת תחושת ביטחון ואמון בקרב התושבים; הגדלת הסיכוי להתקנות בפועל בזכות הגברת האמון ותנאים משופרים; חיזוק התשתית הקהילתית על ידי יצירת התארגנות קהילתית משותפת; הגברת הרצון להתקנת מערכות סולאריות.

פרסום אפקטיבי המעודד הצטרפות לקבוצת הרכישה; איזון בין שיתוף התושבים בתהליך בחירת חברת ההתקנה לבין ארגון וניהול מתכלל; צורך בהבהרת האחריות של הרשות לגבי הביצוע בפועל של ההתקנה (בהברה שאין לה אחריות על הביצוע עצמו); יצירת קריטריונים הולמים לבחירת חברת ההתקנה לקבוצה.

מועצה אזורית דרום השרון הובילה מיזם רכישה קבוצתית של מערכות סולאריות. המועצה בחרה במכרז חברת התקנה וחברה מסייעת לחיבור התושבים למהלך. בסופו של דבר הותקנו כ-100 מערכות סולאריות דרך קבוצת הרכישה.

מקרה בוחן מורחב: London’s Solar Together, לונדון, אנגליה (כ-8.8 מיליון תושבים)

לונדון והמועצות המקומיות הסובבות אותה (London boroughs) יצרו עבור התושבים תוכנית לרכישת פאנלים סולאריים קבוצתית בשם: London’s Solar Together. התוכנית מבוססת על יצירת חיבור בין תושבים המעוניינים להתקין מערכת סולארית על הגג לחברות התקנה. חיבור זה נעשה על ידי פלטפורמה דיגיטלית, שבה תושבים ממלאים פרטים לגבי מבני המגורים שעליהם הם מעוניינים להתקין מערכת סולארית. מתקינים מאושרים מראש מתחרים ביניהם כדי להציע את המחיר הטוב ביותר עבור הפונים. מטרות המיזם
  1. הגדלת כמות ההתקנות הסולאריות על בתי המגורים באמצעות קבוצות רכישה.
פעולות מרכזיות במסגרת המיזם
  1. בחינת חברות התקנה איכותיות ומתאימות שיוכלו להציע שירותים לתושבים במסגרת התוכנית.
  2. הנגשת פלטפורמה להכנסת פרטי גג לקבלת הצעת מחיר.
  3. בחירת הצעת מחיר מיטבית לקבוצת הרכישה, שהתאגדה במסגרת הפלטפורמה בפרק זמן נתון (כל קבוצת רכישה מותנית בדד-ליין להכנסת פרטים, שבסופו נבחרת חברת ההתקנה שנותנת את התנאים הטובים ביותר ועומדת בקריטריונים הנדרשים לאיכות).
תוצרים
  1. הנגשת עסקאות התקנה לתושבים בתנאים מיטביים עם כ-20%-30% חיסכון בעלויות לעומת מחירי השוק.
  2. חיסכון בזמן ובטרחה של התושבים במציאת חברה סולארית מהימנה.
  3. הנגשת לקוחות לחברות סולאריות והגדלת הביקוש לשירותיהן.
  4. התקנת יותר מ-14,500 מערכות סולאריות בארבע שנים (2022-2018).

 
 בתמונה: התקנת גג סולארי במסגרת המיזם
 
 
 מקור: Around Ealing (Ealing Council’s local magazine for residents), May 2018

מודל רביעי: ניהול מסע לקוח שלם

מודל זה מתאר פעולות אפקטיביות בקידום התקנות סולאריות בבתי התושבים. הפעולות דורשות תשומות ואחריות גבוהות מצד הרשות, ובהתאם מאפשרות לרשות שליטה גבוהה בתהליך והגדלת הפוטנציאל להגעה ליעדים הרצויים. מלבד נושא המדיניות, שתי הדוגמאות האחרות עדיין אינן ישימות בישראל ונועדו להשראה. כאמור, גם מודל זה נסמך על פעולות מהמודלים הקודמים לו.

תיאור המודל

פעולות אפשרויות
תשומות נדרשות
הזדמנויות
אתגרים
דוגמה

חקיקה עירונית/קידום מדיניות בוועדת תכנון ובנייה להטמעת הנחיות לחיוב התקנת מערכות סולאריות בבנייה חדשה במערך התכנון העירוני (בתב"עות/היתרי בנייה).

תקציב, כוח אדם, גיוס יועצים, שיווק ופרסום; המלצה לנוסחים לתב"א; תחקיר מקדים; ביצוע מסע הסברה ליצירת דעת קהל חיובית ליישום המדיניות.

שליטה גבוהה לרשות; סיכוי גבוה להגעה ליעדי ההתקנות.

התנגדות ציבורית לחקיקה; אכיפת החקיקה.

 

 

כעשרים רשויות מקומיות החברות בפורום ה-15, הוחלט לקדם מדיניות בנייה ירוקה שחלה על מבנים, בין היתר מבני מגורים, אשר ייחויבו בדירוג אנרגטי מתקדם, וביצירת תשתית להתקנת מערכת סולארית. דוגמה אחרת, ניתן לראות בקליפורניה, Lancaster, שקבעה בשנת 2017  שכל בית חדש צריך להתקין מספיק פאנלים כדי לספק את צורכי האנרגיה שלו. החל מ-2020 נכנס בכל קליפורניה קוד בנייה דומה.

התושבים פונים לספקים נבחרים (הרשות תנגיש את הקבלן הנבחר מטעמה, והוא יתקין וישא באחריות על המערכות מול התושבים).

תקציב גבוה, תכנון מקיף ליצירת מענה מתכלל להקמת מערכות סולאריות; גיוס אנשי מקצוע; יציאה במכרזים; ליווי ופיקוח על ביצוע; תוכנית פעולה ארוכת-טווח; יצירת שותפות עם בעלי עניין שונים; ליווי משפטית להגדרת אחריות ברורה של כל שחקן.

טיפול מתכלל שיכול לתת מענה נרחב ומקיף; היענות גבוהה מצד התושבים לאור הליווי המקיף; יישום גבוה בהתאם.

דורש תכנון מקיף ותשומות נרחבות; אחריות רבה מצד הרשות אשר עשויה להיות מלווה באתגרים משפטיים; עשוי לדרוש להקים/להעביר לחברת בת שתנהל את הנושא או להתקשר עם חברה חיצונית שתעשה את העבודה עבור הרשות (ראו הרחבה במבוא אודות תאגידי אנרגיה).

בלגיה, Ghent: הרשות הובילה פרוייקט שכונתי בשם ״Burzame Stroom״ (כוח שכונתי), בשיתוף עם שני קואופרטיבים, אוניברסיטת גנט, אגודה חברתית וחברת החלוקה המקומית, במטרה למקסם את ייצור האנרגיה המקומית מבלי להרחיב את רשת החשמל. זאת באמצעות מונים חכמים, המאפשרים לתושבים לשלוט ולייעל את צריכת האנרגיה שלהם על ידי ניהול ביקושים וייצור סולארי. הפרויקט הוסיף 2,535 פאנלים לשכונות (720 קילוואט) ומהווה הכפלה של הקיבולת באזור. הרשות אחראית על התיאום הכולל, עומדת בקשרים עם יוזמות אחרות בעיר ואחראית על הממשקים בין השותפים השונים.

הרשות כיזמית שמבצעת את ההתקנות עבור התושבים.

יצירת מערך התקנות של מערכות סולאריות על כל המשתמע מכך (ידע, כוח אדם/חברות קבלן); פרסום; אחריות משפטית נרחבת; מענה בירוקרטי לקיזוז התשלומים בין הרשות לתושבים; אפשרות להקמת תאגיד אנרגיה שיהיה גם מחלק חשמל, כדי שיהיה לרשות יותר משתלם.

יצירת מקור אנרגיה מקומי לרשות על ידי מיצוי פוטנציאל ההתקנות בגגות המגורים; קידום חוסן אנרגטי ברשות; הקמת חברת חלוקת חשמל רשותית.

אחריות ביטוחית מספקת לרשות המקומית; יצירת מענה משפטי ובירוקרטי למצב שבו הרשות פועלת בשטחים הפרטיים של התושבים; יצירת מענה להסכם הכלכלי שבין הרשות לתושבים (נדרשת הקמת תאגיד אנרגיה מקומי).

לוס אנג'לס, ארה"ב, מחלקת האנרגיה והמים (LADWP), הובילה מיזם להתקנת גגות סולאריים על גגות התושבים. במסגרת המיזם, הרשות לקחה על עצמה להתקין ולתחזק את המערכות הסולאריות על גגות בתי התושבים שירצו בכך, כאשר התשלום על החשמל מהמערכות יגיע לרשות והתושבים יקבלו מהרשות תשלום שנתי של עד $600, או זיכוי קבוע בחשבון החשמל החודשי. התושבים המעוניינים לקחת חלק במיזם צריכים להיות רשומים בחברת החשמל בבעלות הרשות ולהתחייב להשארת המערכת למשך 20 שנה.

מקרה בוחן מורחב: תוכנית-אב ,Solarwende Berlin ברלין גרמניה (כ-3.7 מיליון תושבים)

ברלין שמה לה למטרה להפוך למאופסת אנרגטית עד 2045. במיפוי מקורות האנרגיה המתחדשת לעיר נמצא, כי לאנרגיה סולארית פוטנציאל ייצור של כ-25% ממקורות האנרגיה המתחדשת של העיר, ובהתאם יש להתקין מערכות סולאריות בהספק של כ-4,400 מגה וואט על מגוון גגות בעיר: בתים חד-משפחתיים, בנייני דירות, מבנים מסחריים ומבני ציבור. לטובת העניין תוכננה תוכנית-אב, שבה פירוט של תשעה תחומים, עם פעולות שונות ליישום עד 2024. להלן מפורטים עיקרי הפעולות שבוצעו בעקבות התוכנית. מטרות תוכנית האב מימוש פוטנציאל הייצור הסולארי של ברלין במטרה לקדם איפוס אנרגטי של העיר. תחומי הפעילות תחום פעולה 1: מידע, ייעוץ, פרסום ויחסי ציבור
  1. ייעוץ סולארי לכל קבוצות היעד.
  2. מסע הסברה "Solarcity" ברלין.
  3. הנגשת המידע באתר אינטרנטי Solarwende Berlin וכלים דיגיטליים אחרים.
  4. יצירת מערכי שיעור על אנרגיה סולארית בבית הספר.
  5. הנגשת השקעות סולאריות לקהילה.
תחום פעולה 2: התרת חסמים
  1. יצירת תקנות מקלות בחיבור מערכות סולאריות לרשת החשמל.
  2. הסרת חסמים נוספים להתקנת מערכות סולאריות.
תחום פעולה 3: הכדאיות הכלכלית בהתקנת מערכות סולאריות
  1. הנגשת מידע על הכדאיות הכלכלית של מערכות סולאריות.
  2. יצירת תוכניות מימון משלימות להתקנת מערכות סולאריות בעיר.
תחום פעולה 4: חיזוק יוזמות של תושבים
  1. הקמת בורסת גגות סולארית המפגישה בין בעלי גגות למשקיעים.
  2. תמיכה בדיירים בקידום התקנות סולאריות.
  3. תמיכה בעמותות/קואופרטיבים של דיור בהטמעת מערכות סולאריות.
תחום פעולה 5: חיזוק התעשייה הסולארית
  1. חיזוק איתור והכשרת עובדים מיומנים להתקנת המערכות הסולאריות.
  2. תמיכה במחקר ובחינוך בתחום אספקת אנרגיה בת-קיימא.
  3. קידום אינטגרציה אדריכלית של המערכות הסולאריות בתכנון מבנים (משמעותי לאוכלוסייה במעמד בינוני).
תחום פעולה 6: יצירת רשת שותפויות לקידום התוכנית
  1. גיוס תרומות מבעלי עניין ליישום תוכנית האב של Solarcity Berlin.
  2. חיבור המגזר הפרטי לתמיכה ביישום תוכנית-אב.
תחום פעולה 7: הפיכת מבני הציבור למודל לחיקוי ("מגדלור"):
  1. הקמת מערכות סולאריות על כל מבני הציבור בברלין.
  2. הקמת מערכות סולאריות שיהוו דוגמה ומודל לחיקוי.
תחום פעולה 8: שיפור התנאים הכלליים שיאפשרו התקנת מערכות סולאריות בקנה מידה נרחב
  1. קידום מדיניות תומכת והסרת חסמים ברמה הפדרלית.
  2. בחינת חיוב התקנת מערכות סולאריות במבנים חדשים ובמבנים קיימים.
  3. בחינת זכויות ואפשרויות השוכרים לייצור ולצריכת אנרגיה סולארית.
תחום פעולה 9: מדידה והערכה של יישום תוכנית האב
  1. הקמת גוף שיהיה אחראי על יישום תוכנית האב והנעתה הלכה למעשה.
  2. הקמת מערך למדידה ולהערכה של יישום התוכנית והצלחתה, תוך שקיפות מול הציבור.
תוצרים
  1. אתר אינטרנטי להנגשת מידע התחום לכלל קהלי היעד.
  2. הנגשת כלים דיגיטליים ייעודיים, כמו מחשבון לבחינת הגג.
  3. הנגשת 11 אפשרויות מימון, ביניהן מימון למערכות אגירה משולבות PV.
  4. החל משנת 2023 הוחלט כי בניינים חדשים יחויבו בהתקנת פאנלים סולאריים, כמו גם בניינים שיעברו שיפוץ, עם גג של יותר מ-50 מ"ר.
  5. טיוטת חוק מאוגוסט 2023 שמקלה על התקנת פאנלים סולאריים בבנייני מגורים ובקרקעות חקלאיות.
  6. גידול אקספוננציאלי בהתקנת מערכות סולאריות – בין שנת 2021 לשנת 2022, היה גידול של 26% במספר ההתקנות הסולאריות, עם התקנת 3,704 מערכות סולאריות בתפוקה כוללת של כ-32.9 MWp.

 
 
 מקור: Thomas Rosenthal/SolarZentrum
  https://www.solarwende-berlin.de/allgemein/masterplan-solarcity-berlin/partnerschaftsnetzwerk

סיכום אמצעי הפעולה האפשריים ביחס לדרגות המעורבות

דרגת מעורבות
מודל הפעולה
יתרונות
חסרונות
תוצרים מצופים

נמוכה

מודעות והסברה.

קל ליישום; לא דורש אמצעים רבים; לא דורש אחריות רבה מהרשות.

שלב פעולה מאוד ראשוני שלא מוביל בהכרח להתקנות; אין לרשות שליטה על קידום התקנות בפועל.

תושבים שנחשפו לאפשרות

בינונית

ייעוץ וליווי.

נותן מענה לתושבים לאורך התהליך ובכך מייצר אפקטיביות ביישום התקנות בפועל; אחריות הרשות רק על התהליכים הכרוכים במודעות ובהנגשת ידע וכלים, לא על ההתקנה בפועל; נסמך על פעולות שרשויות יודעות לעשות.

מעורבות בתהליך ארוך טווח שלא מובטחת הצלחה בסופו; קשה לשלוט בתוצאות בסוף כיוון שהאחריות מוגבלת רק לייעוץ ולליווי; מחייב גורם מקצועי ברשות או מעורבות של גורם חיצוני, ותקציב לאורך זמן.

התוצרים הקודמים + מענה פעיל לפניות תושבים; פניות תושבים למענה הנגיש; משקי בית שחתמו על הסכמה להקמת מערכת סולארית, הקמת מערכות על גגות מבנים.

גבוהה

ארגון, איגום, תיאום וסנכרון (בין התושבים לספקים).

מנגיש ומארגן מענים מעשיים שתורמים לישימות ההצלחה של התקנת מערכות סולאריות; איגום משאבים ליצירת תנאים נוחים מול ספקים.

מורכבות בהתנהלות מול ספקים ותושבים לאור האחריות הרבה יותר; מחייב רתימה וסנכרון בין גורמים רבים בעוצמות גבוהות; ידע מקצועי; תקציב משמעותי ומשאבי כוח אדם עירוניים לאורך זמן; מורכבות משפטית.

התוצרים הקודמים + רשימת ספקים מומלצת ומונגשת; קבוצות רכישה.

מלאה

ניהול מסע לקוח שלם.

ישימות גבוהה של התקנות; שליטה מאוד גבוהה של הרשות בקידום היעדים אותם היא הציבה.

משאבים רבים; מדיניות שעלולה לעורר התנגדות אם אין מוכנות ציבורית; אתגרים משפטיים כתוצאה מאחריות לכלל השלבים.

התוצרים הקודמים + מדיניות תומכת; מימון מונגש לתושבים; תאגיד אנרגיה מקומי.