א. בחינה ראשונית של הפוטנציאל הפיזי להתקנת מערכות סולאריות על מבני המגורים
כדי להבין מהו פוטנציאל היישום בעיר ובאילו שכונות רצוי לקדם את הפעילות, יש להכין מיפוי ראשוני של פוטנציאל הגגות. חשוב להבין שמיפוי זה אינו מספק להבנת הישימות להקמת המערכות בפועל, אלא מהווה שלב ראשון לבחירת אזורים מתאימים בלבד. ישנן שתי דרכים עיקריות לבצע מיפוי פיזי ראשוני של גגות, בשתיהן נעשה שימוש במערכת ה-GIS של הרשות המקומית, שכוללת מפות אורתופוטו (תצלומי אוויר שבהם מידע גיאוגרפי הקיים במפה) שעליהן "מולבשות" שכבות שונות של מידע לגבי המבנים:

• ניתוח ידני של כל מבנה ומבנה: באמצעות מערכת GIS ניתן לבחון האם גגות המגורים באזור מסוים מתאימים להתקנות. ראשית, יש לבחון האם סטטוס הבניין מאפשר התקנת מערכת סולארית על הגג, דרך בחינת הסטטוס התכנוני (לוודא שאין תוכניות בנייה קרובות), בנוסף על נתונים כמו גיל המבנה ומצבו הפיזי, אותם ניתן לקבל מברור בשטח. לאחר מכן יש לבחון את כמות השטח הפנוי בניקוי שטחי דודי השמש, הצללות ממבנים סמוכים וממבנים על הגג עצמו (פיר מעלית, מעקה), וחלקים שאינם מתאימים (למשל חלק גג שבנוי מאיסכורית). 
• ניתוח כללי על פי שכבות מידע: ניתן להעריך את שטחי הגגות הפנויים להתקנת מערכות סולאריות על פי שכבה של מתאר המבנה או שטח גג, אם קיימת שכבה כזאת. שכבת מידע זו תספק מידע מרוכז על אזור גיאוגרפי מוגדר, כמו שכונה או רחוב. כדי להעריך כמה מתוך השטח הנ"ל הוא שטח פנוי יש להיעזר בהנחות עבודה על בסיס עבודות קודמות (עדיף כאלה שנעשו בשיטה הידנית). בניתוח זה התוצאות יהיו כלליות ולא מדויקות, אך ניתן להגיע בזמן קצר לאומדן סביר לגבי פוטנציאל הגגות באזור הנבדק.
  

באופן כללי: אפשר להעריך את הפוטנציאל בכלל העיר בניתוח הכללי ולאחר מכן לבצע ניתוח מדויק יותר בשכונות שבהן יוחלט להתחיל בקידום התהליך הקהילתי. בהערכת הפוטנציאל, יש לקחת בחשבון תהליכי התחדשות עירונית ולהתחיל משכונות שבהן לא מתוכננת התחדשות עירונית (חדשות), שכן באזורי התחדשות עירונית יהיה קשה לקדם פרויקטים בתחום לפני שההתחדשות תצא לפועל.

פוטנציאל ייצור בשכונות חדשות ובהתחדשות עירונית: מדריך זה מתמקד בהנגשת מידע וכלים הניתנים לביצוע על ידי רשויות מקומיות להקמת מערכות סולאריות בטווח הזמן המיידי, ולכן כלי המיפוי לעיל מתייחסים רק למיפוי במבנים קיימים, שעליהם ניתן להקים מערכות סולאריות כבר עכשיו. בהקמת מבנים חדשים, בין אם בשכונות חדשות או בתכניות התחדשות עירונית, ניתן לשלב הוראות במסגרת התכנית או לחייב בשלב ההיתר באמצעות הנחיות מרחביות או מדיניות ועדה מקומית. הנחיות אלה ייכנסו בהוראות התכנון של התוכניות להתחדשות עירונית או בהנחיות מרחביות במסגרת תוכניות בנייה חדשות. בסמכותה של הרשות המקומית להוסיף הוראות אלו כדי למקסם את ייצור החשמל הסולארי בשטחה (עוד על כך ראו בפרק השני, בתיאור המודל הרביעי – ניהול מסע לקוח שלם).

ב. בחינת הפוטנציאל הקהילתי להובלת פרויקטים של הקמת מערכות סולאריות על מבני המגורים
בהקשר הקהילתי חשוב להגיע ל"סוכני שינוי" שיכולים לסייע בקידום המיזם בשטח ובחיבור של תושבים אליו, כמו גם לתושבים עצמם. לשם כך, כהיערכות מקדימה, רצוי להכיר ולהסתייע בוועדי השכונות, במנהלי הרובעים/שכונות של העירייה, במנהלי מתנ"סים/מינהלים קהילתיים, וכל מי שיש לו קשר ישיר עם התושבים ויכול למפות ולסייע במידע ובהכוונה לגבי אופן הפרויקט וישימותו בשכונות ובמבנים מסוימים.

ג. בחינת רמת ההתארגנות והקהילתיות

במקרה של ייצור סולארי בבתים צמודי קרקע, רצוי להקים קבוצות רכישה משותפות לשכונות, כדי להקל על ההתארגנות וליצור תנאים מיטביים לרכישה. התארגנות כזו דורשת רכיבים קהילתיים של הובלה, התארגנות משותפת, אמון, אמצעי קשר, ועוד. 

להתקנת מערכת סולארית בבניין משותף נדרשת הסכמה של לפחות 66% מבעלי הדירות בבניין. השגת הסכמה היא תהליך קהילתי לכל דבר, הדורשת הובלה ומנהיגות של תושבים. כמו כן, נדרש שלפחות אדם אחד בבניין יוכל וירצה להוביל את המהלך מול שאר בעלי הדירות. רצוי שאדם זה יהיה נציג ועד הבית. 
בשני המקרים ניתן להעריך את פוטנציאל הצלחת התהליך הקהילתי, בעזרת המדדים הבאים:

• רמת ההתארגנות של הבניין ואיכותה: יש/אין ועד בית, חשבון בנק, קבוצת ווטסאפ של הדיירים וכדומה.
• רמת הקהילתיות של הבניין ואיכותה: כמות הקשרים בין הדיירים, כמות המיזמים המובלים על ידי הדיירים (מפגשי דיירים, פרויקטים משותפים, כגון הקמת גינה, חגיגה משותפת של אירועים וכדומה), תפקידים לא פורמליים (דיירים עם יכולות ארגון והובלה, דיירים שמייצרים חיבורים).
  
  

שימו לב: בקידום התחום באזורים של אוכלוסיות מוחלשות, רצוי לאתר משאבים קהילתיים נוספים, כדי שאנשי מקצוע עם ידע וניסיון יסייעו בתהליך הליווי באופן מותאם ומיטבי.

ד. ניתוח והערכת המידע שהתקבל
לאחר בחינת הפוטנציאל הפיזי והקהילתי יש לבצע שתי פעולות חשובות: ניתוח החסמים והמענים למימוש הפוטנציאל; יצירת תיעדוף אזורי פעילות בהתאם לפוטנציאל המימוש ולערכי הרשות (למשל, ייתכן שלמרות פוטנציאל קהילתי נמוך הרשות תחליט שחשוב לה להשקיע בשכונה זו או אחרת מטעמים חברתיים).