למה כדאי לכם
מספר סיבות טובות להתקין גג סולארי בבניין
הכנסה קבועה מייצור חשמל מהשמש
תופעה מוכרת לכולם היא, שתמיד חסר כסף בקופת הוועד, במיוחד כשיש תקלה רצינית בבניין. כאן המערכת הסולארית באה לעזרתכם: היא יכולה להכניס לקופת הוועד אלפי שקלים בשנה ממכירת חשמל לחברת החשמל, בחוזה ל-25 שנה. הכנסות כאלה יכולות לממן את הוצאות הבניין השוטפות וכן הוצאה גדולה הנדרשת לבניין בהווה או בעתיד (תיקונים, שיפוצים). הוועד יוכל לנשום לרווחה וגם הדיירים…
שמירה על האיטום
לא כולם יודעים שהגורם העיקרי לבלאי האיטום בגג הוא החשיפה לשמש! זהו עוד יתרון של הפאנלים הסולאריים: הם מצלים על הגג, מאיטים את תהליך הבלאי של האיטום ומאריכים את חייו באופן ניכר.
הטבה לדירות בקומה העליונה - חיסכון בחשבון החשמל
ודאי שמתם-לב שדירות הגג חמות יותר. הסיבה לכך היא השמש הקופחת על הגג והמורגשת בקומות העליונות בעוצמה רבה, ולכן המזגן צריך לעבוד יותר. פאנלים סולאריים תורמים לבידוד הגג* בכך שהם גם ממירים חלק מאור השמש לחשמל וגם מצלים על הגג. בעברית פשוטה: בזכותם פחות חם בקומה העליונה וכך הדיירים חוסכים כסף בחשבון החשמל. נחמד, לא?
* בהשוואה לגג רגיל - כלומר גג שלא יושמו בו פתרונות בידוד מעבר לרגיל. במקרה של גג מבודד יותר מהרגיל – ההשפעה החיובית הזו של הפאנלים לא צפויה להיות מורגשת.
מענה למערכות חיוניות בבניין (מעליות, משאבות מים, תאורה) בעת הפסקות חשמל
גם כשיש תקלה ברשת החשמל השמש ממשיכה לזרוח. בתוספת התקנה של מערכות לאגירת אנרגיה (סוללות), המערכת יכולה לתת גיבוי בעתות חירום כאלה ולשמור על אספקת חשמל רציפה. מערכת אגירה זו זמינה כבר היום, אם כי עלותה גבוהה יחסית.
תרומה לסביבה
חוץ מכל הדברים הטובים שהמערכת הסולארית מעניקה לבניין עצמו, החשמל שהיא מפיקה הוא נקי וירוק. ככל שנייצר יותר חשמל בדרך הזו – נסייע להפחית את זיהום האוויר (ואת המחלות שלהן הוא גורם) ואת פליטות גזי חממה מייצור חשמל מזהם, שתורמות למשבר האקלים. ממש מצב של win-win לכולם.
עסקה משתלמת יותר בהתקנת עמדות טעינה לרכבים חשמליים
מכוניות חשמליות תופסות תאוצה אדירה בעולם וגם בישראל, ובעתיד הלא רחוק יהיה צורך בעמדות טעינה לרכב חשמלי לכולם, ולכן הבניין צריך להיערך לכך כבר היום. תשתית לטעינה חשמלית יכולה להיות משולבת עם מערכת סולארית על הגג, כך תקבלו את ההצעות הטובות ביותר עבורכם ועבור הבניין.
איך זה עובד
מערכת לייצור חשמל סולארי בבניין משותף
לרוב הבניינים יש רכוש משותף – הגג, הקירות, הגינה, ועוד. כלומר, שטחים אלה שייכים באותה מידה לכל בעלי הדירות וכולם נושאים באחריות להם. גג דולף, זאת בעיה של כל הדיירים גם של אלה שאינם גרים בקומה העליונה. החדשות הטובות הן, שלכולם יש זכות החלטה שווה לגבי מה לעשות עם השטחים האלה, כמו גם זכות שווה ליהנות מהם. אם אתם מחליטים להתקין מערכת סולארית על הגג – הרי שכל הבניין ייהנה מההכנסות! אז בתור התחלה, בואו נבין איך זה עובד.
"מערכת סולארית" נשמעת כמשהו מורכב, אבל במציאות אין זה כך. למעשה, היא דומה לדוד השמש שיש לכולנו על הגג, שבאמצעותו אור השמש הופך לאנרגיה.
התרשים שלפניכם מדגים איך זה עובד:
- אור השמש פוגע בפאנלים הסולאריים והם הופכים אותו לחשמל בזרם ישר (או "DC" בעגה המקצועית). הפאנלים מחוברים לגג בעזרת מסילות אלומיניום ובמסגת ההתקנה נדרש אישור קוסטרוקטור לעמידת גג במשקל ועמידות ברוח. לפאנלים 25 שנה אחריות לתפוקה, 10 שנים לשבר מיצרן/יבואן ושלוש עד חמש שנים אחריות התקנה עצמה מחברה סולארית.
- מהפאנלים החשמל זורם אל הממיר, שכשמו כן הוא, ממיר אותו לחשמל בזרם חילופין (המכונה "AC" – שהוא הזרם שכל המכשירים שלנו בבית עובדים עליו). על הממיר יש 12 שנים אחריות יצרן/יבואן, יש למקמו בהתאם להנחיות בטיחות בקרינה ולחברו לארון החשמל (במידה ואפשרי עדיף לבנות תעלות ייעודיות לכבילה זו).
- מהממיר החשמל זורם אל ארון החשמל המשותף, משם החשמל נצרך על ידי המכשירים שבבניין, ה"דורשים" חשמל באותו הרגע כדי שיפעלו (לדוגמה, מישהו מדליק את האור בחדר המדרגות או משתמש במעלית). חיבור החשמל חייב להיות חוקי, תלת פאזי ותקין ונדרשת ביקורת חח"י כל חמש שנים לוודא את תקינות החיבור שלו אל המערכת הסולארית.
- בארון החשמל מותקן מונה דו-כיווני, המודד את כמות החשמל המיוצר וגם את זה הנצרך בבניין. זאת כדי שחברת החשמל תדע איך לשלם או לחייב עבור החשמל.
- חיבור לרשת החשמל הארצית – המאפשר לייצא את עודפי החשמל שאינם נצרכים בבניין אל הרשת ולקבל חשמל מהרשת כאשר המערכת אינה מייצרת מספיק חשמל כדי לענות על הביקוש (למשל בלילה). בנוסף אפשרי לחבר למערכת גם מערכת אגירה (בטריה) כך שחלק מהעודפים יטעינו אותה לפני שהם מיוצאים לרשת.
1
אור השמש פוגע בפאנלים הסולאריים והם הופכים אותו לחשמל בזרם ישר (או "DC" בעגה המקצועית). הפאנלים מחוברים לגג בעזרת מסילות אלומיניום ובמסגת ההתקנה נדרש אישור קוסטרוקטור לעמידת גג במשקל ועמידות ברוח. לפאנלים 25 שנה אחריות לתפוקה, 10 שנים לשבר מיצרן/יבואן ושלוש עד חמש שנים אחריות התקנה עצמה מחברת התקנה.
2
מהפאנלים החשמל זורם אל הממיר, שכשמו כן הוא, ממיר אותו לחשמל בזרם חילופין (המכונה "AC"). על הממיר יש 12 שנים אחריות יצרן/יבואן, יש למקמו בהתאם להנחיות בטיחות בקרינה ולחברו לארון החשמל (במידה ואפשרי עדיף לבנות תעלות ייעודיות לכבילה זו).
3
מהממיר החשמל זורם אל ארון החשמל המשותף, משם החשמל נצרך על ידי המכשירים שבבניין, ה"דורשים" חשמל באותו הרגע כדי שיפעלו (לדוגמה, מישהו מדליק את האור בחדר המדרגות או משתמש במעלית). חיבור החשמל חייב להיות חוקי, תלת פאזי ותקין ונדרשת ביקורת חח"י כל חמש שנים לוודא את תקינות החיבור שלו אל המערכת הסולארית.
4
בארון החשמל מותקן מונה דו-כיווני, המודד את כמות החשמל המיוצר וגם את זה הנצרך בבניין. זאת כדי שחברת החשמל תדע איך לשלם או לחייב עבור החשמל.
5
חיבור לרשת החשמל הארצית – המאפשר לייצא את עודפי החשמל שאינם נצרכים בבניין אל הרשת וקבלת חשמל מהרשת כאשר המערכת אינה מייצרת מספיק חשמל כדי לענות על הביקוש (למשל בלילה). בנוסף אפשרי לחבר למערכת גם מערכת אגירה (בטריה) כך שחלק מהעודפים יטעינו אותה לפני שהם מיוצאים לרשת.
מערכת סולארית נשמעת כמשהו מורכב, אבל במציאות אין זה כך. למעשה, היא דומה לדוד השמש שיש לכולנו על הגג, שבאמצעותו אור השמש הופך לאנרגיה.
כמה כסף זה מכניס
מימון, הכנסות ורווחים
עלותה של מערכת סולארית היא בערך כמו עלותו של רכב חדש. לא מאוד יקר, אבל בהחלט הוצאה משמעותית. עם זאת, בניגוד לרכב, שמאבד מערכו ברגע שהוא עולה על הכביש, המערכת הסולארית היא "נכס מניב". כלומר, היא מכסה את עלות ההשקעה הראשונית תוך חמש עד תשע שנים. כאן יש יתרון לגודל: ככל שהמערכת גדולה יותר – כך היא מכסה את עלות ההשקעה מהר יותר.
קיימות מספר אפשרויות למימון המערכת והן מוצגות כאן ומסודרות מהקל אל הכבד מבחינת גובה ההוצאה לבניין והאחריות על המערכת:
מימון ובעלות
מימון, התקנה ובעלות באחריות החברה הסולארית המתקינה את המערכת על חשבונה ללא כל הוצאה כספית מצד הדיירים.
הכנסות ממכירת החשמל
החברה משלמת דמי שכירות שנעים לרוב בין 25% עד 33% מההכנסות לבעלי הדירות בבניין, ובמקרים מסוימים יכולות להציע עד 40%.
תחזוקה וביטוח
באחריות החברה הסולארית.
סיכום
יתרון: אין צורך בהשקעה כספית של בעלי הדירות, וכל נושאי התחזוקה והביטוח הם באחריות מלאה של החברה הסולארית.
חיסרון: הכנסות נמוכות יותר ביחס לרכישה. בשונה ממודל ה-BOT, המערכת לא עוברת לבעלותם של בעלי הגג.
BOT (ראשי תיבות של בנה-הפעל- העבר)
מימון ובעלות
צד ג' (יזם פרטי/ קרן פילנתרופית וכו') מממן את הקמת המערכת והוא מוגדר הבעלים של המערכת באופן זמני עד להחזר הוצאותיו. הסכם זה מעוגן בחוזה בינו לבין נציגות הבניין. לאחר התקופה הנקובה בחוזה, המערכת עוברת לבעלות דיירי הבניין.
הכנסות ממכירת החשמל
הגוף המממן מקבל את ההכנסות בשנים הראשונות עד להחזרת עלות המערכת וההוצאות הנלוות (כפי שהוסכם ונחתם בחוזה מראש).
לאחר העברת המערכת לבעלות בניין, כל ההכנסות יעברו אליו גם כן.
תחזוקה וביטוח
באחריות הגוף המממן עד להעברת הבעלות לבניין, ומנקודה זו והלאה באחריות הבניין.
סיכום יתרון: המודל פותר את בעיית המימון הראשוני ועם זאת מאפשר לבניין להיות הבעלים של המערכת לאחר החזר הוצאות הגוף המממן. בהתאם, הבניין מקבל את מלוא ההכנסות ביתרת השנים שנותרו. חיסרון: בשנים הראשונות אין לבניין הכנסות או שההכנסות מאוד קטנות. המודל לא מתאים אם אין רצון לקחת אחריות על תחזוקת המערכת.
מימון ובעלות
בעלי הדירות מממנים את הקמת המערכת ורוכשים אותה באופן מלא (מימון עצמי או הלוואה אישית של כל בעל דירה).
הכנסות ממכירת החשמל
המערכת רשומה בחברת חשמל על שם נציגות הבניין. כלל ההכנסות ממכירת החשמל לחברת החשמל מגיעות אל בעלי הדירות.
תחזוקה וביטוח
באחריות בעלי הדירות, אם כי ניתן להוסיף תשלום לחברת הסולארית שתבצע תחזוקה או לכל חברה אחרת שמציעה שירותים כאלה.
סיכום יתרון: כל ההכנסות מגיעות לבעלי הדירות. חיסרון: האחריות על נושא התחזוקה והביטוח היא על בעלי הדירות; עלות ראשונית גבוהה יחסית למימון.
להלן דוגמה הממחישה אפשרויות מימון למערכת סולארית בגודל של 30 קילוואט
מערכת כזו יכולה להיות מותקנת על גג עם שטח פנוי של כ-220 מ"ר; עלות הקמתה 120 אלף ש"ח ועלות התחזוקה השנתית שלה 3,000 ש"ח (לפי 100 ש"ח לקילוואט - שכוללת ניקיון פאנלים ע"י חברה חיצונית וביטוח).
- שימו-לב: קיים שוני רב במחירי המערכות, הן בשל השוני בגגות והן בשל שינויים בשוק, כך שהעלות המופיעה בלוח שלפניכם היא להמחשה בלבד.
מפרט |
השכרת גג (לפי 30% שכירות) |
רכישה בעזרת הלוואה |
רכישה בעזרת מימון עצמי |
|---|---|---|---|
|
% מימון חיצוני |
0
|
80% |
0% |
|
גובה השקעה ראשונית |
0
|
24,000 |
120,000 |
|
תקופת הלוואה (שנים) |
0
|
10 |
לא רלוונטי |
|
ריבית שנתית (%) |
0
|
3% |
לא רלוונטי |
|
גובה החזר שנתי |
0
|
10,918 |
לא רלוונטי |
|
הכנסה שנתית ממוצעת נטו* |
5,800 |
8,048 - במהלך החזר הלוואה |
18,081 |
|
הכנסה נטו מצטברת ל25 שנה |
145,000 |
343,226 |
452,027 |
|
זמן החזר השקעה |
לא רלוונטי משום שאין השקעה מצד הבניין |
7.3** |
6.6 |
|
% תשואה שנתי |
לא רלוונטי משום שאין השקעה מצד הבניין |
13.6% |
15% |
* הכנסה מחושבת לפי התעריף העדכני שנקבע ע"י רשות החשמל אינה כוללת תוספת בתעריף מכירת חשמל למרכזים אורבניים.
** מחושב על בסיס עלות המימון (הסכום ששולם כריבית ההלוואה) יחד עם גובה ההשקעה הראשונית – שעומד על 132801 ש"ח, ואינו נגזר ממשך זמן החזר ההלוואה.
תהליך ההתקנה
בחרתם את מודל המימון ועכשיו יוצאים לדרך עם ההקמה!
איך למעשה מקימים מערכת סולארית? לרוב, התקנת המערכת כרוכה במספר ימים בודדים, אבל התהליך כולו מורכב משלבים שונים, שיחד לוקחים 12-6 חודשים מרגע ההתחלה ועד לרגע שבו המערכת מכניסה כסף לקופת הבניין. אבל אל דאגה, אנחנו ב"שמש לכולם" מלווים אתכם ונותנים מענה לאורך כל הדרך כדי להנגיש את המידע, לתת לכם כלים ולענות על כל השאלות.
השלבים העיקריים בדרך להקמת המערכת:
דוגמה מהשטח
יובל גנות, יו"ר ועד בניין בבאר שבע, מספר על הקמת גג סולארי בבניין שלהם
כיו"ר הוועד של הבניין, יובל רצה לייצר הכנסה נוספת לוועד הבית ובעזרתה לשפר את השירותים לדיירים. כמטרה משנית עמד הרצון לייצר חשמל ירוק.
חתימת החוזה עם חברת ההתקנה. צילום: יעל כהן פארן
תעודת הזהות של גג הבניין
- עיר: באר שבע
- מבנה הבניין: שלושה בניינים מחוברים
- גודל גג: 450 מ"ר ברוטו
- פוטנציאל ייצור: 42 קילו-ואט
- צפי הכנסה ממכירת חשמל: 34,000 ש"ח בשנה
- המוטיבציה של יובל להובלת התהליך: כיו"ר הוועד של הבניין, יובל רצה לייצר הכנסה נוספת לוועד הבית ובעזרתה לשפר את השירותים לדיירים. כמטרה משנית עמד הרצון לייצר חשמל ירוק.
- לאחר שלמד את הנושא, יובל קיים פגישה עם כל חברי הוועד כדי לרתום אותם למהלך. בפגישה הוא הסביר להם לגבי התועלות שהבניין יוכל להפיק מהקמת מערכת סולארית.
- לאחר שחברי הוועד הביעו תמיכה מלאה במיזם, יובל החל לקיים שיחות אישיות עם שאר בעלי הדירות. בשיחות הוסברו הקווים הכלליים של המיזם ונקבע סכום השתתפות מרבי של 2,000 ש"ח לדירה בהקמת המערכת. בחלק מהשיחות עלו חששות ואפילו התנגדויות, אבל בזכות התקשורת הישירה והאישית, ליובל הייתה אפשרות לתת מענה בנחת ובצורה מקיפה ולא נוצרה "קואליציית מתנגדים". במקביל, יובל פנה לחברות סולאריות וביקש הצעות מחיר להתקנת המערכת, כולל איטום לגג, שכן האיטום הנוכחי התקרב לסוף חייו.
- לאחר שכל החששות נענו וההתנגדויות הוסרו, הושג רוב מוחלט בעד ההתקנה ויובל קבע תאריך לאספת דיירים. כהכנה לאספה נשלחה מצגת עם הסברים לגבי אופן הקמתה של מערכת סולארית, עלויות צפויות והכנסות צפויות בשני מודלים: מימון עצמי והשכרה.
- בהתאם לשיחות המקדימות, באספה רוב הדיירים תמכו בהקמת המערכת הסולארית במודל שכירות (בשל התמורה הטובה יותר לטווח של עד 13 שנים), וחתמו על טופס הסכמה כללי והסמכה של הוועד לייצג אותם ולהתקדם במגבלות סכום ההשתתפות שנקבע.
- ההצעה שנבחרה: נבחנו הצעות מחיר מחמש חברות שונות, ובהתאם לכדאיות הכלכלית, אמינות החברה והגמישות בהתאם לרצון ולצורכי הדיירים נבחרה הצעה המתאימה ביותר. כנציג הדיירים יובל חתם בשם הבניין על החוזה מול החברה הנבחרת.
- התמורה: תשלום של % מסך הכנסות מכירת החשמל ומקדמה על חלק מהסכום לצורך מימון חלקי של איטום הגג.
טיפים לוועדי בית / דיירים
שרוצים להוביל התקנת מערכת סולארית על הגג
יש להבין כי בחלוקת הרווחים לפי דירות הסכום קטן מאוד, לכן יש להדגיש את התועלת המשותפת לבניין כולו. לרוב המניע המשותף יהיה כלכלי, במיוחד כאשר יש צורך בהוצאה מסוימת, כגון איטום הגג/הקירות, בעיות צנרת וכדומה, שהמערכת תוכל לסייע לממן. עם זאת, בתהליך יצירת ההסכמה חשוב להבין מה חשוב לכל אחד מהדיירים באופן אישי ולהדגיש תועלות אלו.
עשויים לעלות חששות מגוונים מהתקנת מערכת סולארית, למשל חשש מקרינה מהממיר, פגיעה בבניין ובאיטום בתהליך התקנה וכדומה. בהתאם, יש לתת מענה מקיף על ידי מידע מפורט אודות בטיחות בהקשר של קרינה וניתן להיעזר בנציג של החברה הסולארית שיסביר לדיירים על אחריות לנזקים ותחזוקה עתידית.
יש לתת מענה לנושאים של אמון בחברה הסולארית אפשר להציג את ההנחיות לחוזה של "שמש לכולם" ואפילו נוסח של החוזה עצמו כדי להראות שיש לבניין הגנות, וכן להדגיש שיש לכולם אינטרס משותף שהמערכת תעבוד היטב והם יהיו מרוצים (בסוף המערכת נמצאת בבניין עצמו ולא במשרדי החברה).
יש לגייס תחילה את חברי הוועד ולגבש צוות מוביל שיורכב מאנשים הנהנים מאמון כלל השכנים. לאחר מכן, מומלץ לקיים שיחות מקדימות עם השכנים או אסיפה דיירים מקדימה. פגישות אלו מאפשרות מענה על שאלות והסרת התנגדויות, כמו גם קבלת אישור לגיבוש מתווה של מודל פעולה כלכלי. כך מגיעים לאספה שבה אמורה להתבצע ההצבעה על הסכמה כשהדברים מובנים לכולם. אם ההצגה הראשונית של הנושא מתבצעת במסגרת אספת דיירים – חשוב להגדיר אותה כמתן מידע ואיסוף/מענה על שאלות ולא כניסיון להגיע להחלטה לפני שכל השאלות נענו. בנוסף יש להבהיר, כי ההסכמה הראשונית היא כללית ונוגעת בהקמת המערכת על הגג ומודל המימון, וכי רק לאחר בחינת הצעות שונות ומשא ומתן תהיה ישיבה נוספת להצגת החברה הסולארית שנבחרה על ידי הצוות המוביל ועיקרי החוזה, כדי לאשרו ולאפשר לנציגות לחתום עליו בשם כלל הדיירים.
ישנם אנשים שצריכים לראות את הדברים "בעיניים". למשל לגבי סוגיית הקרינה – אפשר לארגן סיור למבנה עם גג סולארי בליווי מומחה קרינה שיבצע מדידה ויראה למשתתפים שאין בכך סכנה. ניתן גם לדבר עם דיירים של בניינים שכבר התקינו מערכת סולארית ולקבל מהם "עדות חיה" לכל נושא שלגביו יש חשש.
בכל שלב חשוב לקבל הסכמה מפורשת ובכתב, שכן גם אם תקבלו איתותים חיוביים בשיחות ותחליטו להתקדם לשלב הבא, יש לזכור כי אנשים עשויים לשנות את דעתם "ברגע האמת". גם חוק המקרקעין דורש הסכמה מפורשת בחתימה על פרוטוקול אספת דיירים כדי שניתן יהיה להקים מערכת.
כמו בכל מיזם, כאשר דברים לוקחים זמן רב מדי הם נוטים להתמסמס… ברגע שמגדירים לו"ז סביר למיזם (שהוא לא לחוץ, אך גם לא "נמרח") גדלים הסיכויים לסיימו בצורה מוצלחת.
יש לנהל משא ומתן מול החברות הסולאריות. כמו בתחומים רבים אחרים - אפשר לשפר את ההצעות הראשונות שמתקבלות. ככל שהגג גדול יותר ו/או קיימת התארגנות של מספר בניינים יחד כקבוצה – כך עולה האפשרות לקבל הצעות טובות יותר.