* אמצעים פאסיביים הם אמצעי תכנון אשר אינם דורשים כל פעולה המצריכה השקעת אנרגיה בכדי לייצר נוחות אקלימית בתוך הבניין (הפניית הבניין וארגון החללים הפנימיים לאוריינטציה אופטימלית, התקנת אמצעי הצללה, שימוש במסה תרמית ועוד).
** אמצעים אקטיביים הם אמצעי מיזוג ואוורור אשר מייצרים סביבה בעלת נוחות תרמית באופן מלאכותי ותוך שימוש באנרגיה. מכשירים בעלי יעילות גבוהה יכולים להביא לצמצום צריכת זו (למשל: מערכות מיזוג ביעילות גבוהה, מערכות בקרת אנרגיה, משאבות חום ועוד).
*** ייצור אנרגיה מתחדשת טכנולוגיות המסוגלות לרתום תהליכים שאינם מתכלים מהטבע בכדי לייצר אנרגיה (למשל: תאים פוטו-וולטאים, טורבינות רוח, ועוד).
**** התקן הישראלי לבנייה בת-קיימא (בנייה ירוקה), ת"י 5281, תקן מוצע על ידי מכון התקנים הישראלי. התקן פורסם לראשונה בשנת 2005 ומאז הוא עובר רביזיה כל כמה שנים, בשאיפה לשפרו ולהתאימו לשוק המקומי. התקן מתייחס לבניינים חדשים ולבניינים קיימים. קבלת תו התקן מותנית בשיטת ניקוד; הבניין צריך "לזכות" במינימום נקודות, הניתנות על ידי מעריך מוסמך ונבדקות על ידי מכון התקנים. כמו כן קיים דירוג כוכבים לבניינים; כל בניין מקבל בין כוכב אחד לחמישה כוכבים בהתאם לניקוד שצבר. לצד התקן הישראלי ישנם תקנים בינלאומיים מובילים בבנייה הירוקה כמו LEED, BREEAM, או WELL (השם דגש על בריאות המבנה ודייריו).
***** קהילות מבוססות על קשרים חברתיים המבוססים על חוויות משותפות. חברות בקהילה טומנת בחובה אחריות ותמיכה הדדית, טיפוח אמון ותחושת שייכות. קהילות מבוססות מקום (בניגוד לקהילות וירטואליות), עוסקות בחוויות בתוך מיקום ('קהילות במקום') ומגיבות לאתגרים מודרניים כמו שינויים, חוסר ביטחון וחוסר ודאות, ובכך ממלאות את צורכי הפרט להשתייכות. קהילות משתנות בחוויות המשותפות שלהן, בהיבטים של חיי היומיום שהן מכסות, ובמורכבות הארגון החברתי. בעוד המודרניזציה משנה את הקשרים שיש בין קהילות ניתן לזהות שני סוגים של קהילות: האחד, קהילות פשוטות, אלו קטנות יותר, עם עניין או פעילות משותפים יחידים. השני, קהילות מורכבות, גדולות יותר, מקיפות מספר קבוצות (לרוב חופפות) והיבטי חיים שאינם בהכרח בקונצנזוס. קהילות, פשוטות או מורכבות, יכולות להתקיים באותו מקום, מה שמאפשר לאנשים להיות חלק ממספר קהילות. המורכבות של קהילות אלו משפיעה על יחסיהן עם ההון החברתי ועל תוצאותיו, הן לחיוב והן לרעה (Colclough & Sitaraman, 2005)