ייצור סולארי בבתי מגורים

מדריך מעשי לרשויות מקומיות

מילון מושגים

  1. אג"ח רשותי – איגרת חוב רשותי, מהווה מסמך שאותו מנפיקה הרשות המקומית כעדות לחוב שהיא חייבת למי שרכש אותו. האג"ח הוא התחייבות של הרשות לשלם למחזיק בה תשלומי ריבית והחזר קרן, בתנאים ובמועדים שנקבעו מראש.
  2. איפוס אנרגטי / ניטרליות אנרגטית – אתרים (לרוב אלו מבנים) חסכוניים באנרגיה אשר צריכת האנרגיה השנתית לתפעול האתר שווה לכמות האנרגיה המופקת באתר (במבנה חיובי אנרגטי, צריכת האנרגיה השנתית נמוכה מכמות האנרגיה המופקת באתר). חישוב הצריכה כולל קיזוז כמות האנרגיה המיוצרת בהם, ומבלי לפגוע בתנאי הנוחות בהם (הגדרות לבנייה מאופסת אנרגיה, 2020). ״מאופס אנרגיה״ אינו מוצר או טכנולוגיה יחידים, אלא קומבינציה של טכנולוגיות ואמצעים שעובדים באופן אינטגרטיבי. ניתן להשתמש בשלושת האמצעים הבאים במשולב: אמצעים פאסיביים, אמצעים אקטיביים, וייצור אנרגיה מתחדשת. העיקרון המרכזי במבנים מאופסי אנרגיה צריך לדרוש שהמבנה ייצר יעילות אנרגטית מקסימלית, באמצעים פאסיביים (מבלי לדרוש שימוש במערכות חימום וקירור חשמליות).   
  3. אנרגיה בת-קיימא (או אנרגיה מקיימת) – מערכת אנרגיה מקיימת מתייחסת ליכולת המערכת לספק שלושה יעדים מרכזיים, כאשר הפעולות להשגת כל אחד מהם יכולות להשלים, להתחרות או להחליף זו את זו:
    (1) ביטחון אנרגטי משקף את היכולת לספק אנרגיה בצורה מהימנה ובכמות המספקת את הצרכים האנושיים הנוכחיים והעתידיים, תוך עמידה בפני לחצים ושיקום מהיר מזעזועים שמפריעים ליכולת האספקה.
    (2) הוגנות אנרגטית משקפת את היכולת לספק נגישות לאנרגיה זמינה ובמחיר בר-השגה לכולם, מבלי להשאיר אף אחד מאחור.
    (3) קיימות סביבתית באנרגיה מייצגת את היכולת לספק אנרגיה נקייה באופן שמונע הידרדרות סביבתית פוטנציאלית ומפחית את ההשפעות של שינויי אקלים (Holden et al., 2021).
  4. אנרגיה מתחדשת – אנרגיה המופקת ממקורות טבעיים ושהמשאבים שלהם מתחדשים בטווחי זמן אנושיים, כגון רוח, שמש, זרמי מים, וביומסה (חומר אורגני, כולל צמחים, חיות ופסולת). בניגוד למקורות אנרגיה מתכלים כמו דלקים מאובנים (כגון נפט וגז טבעי), ההפקה, השימוש וההתחדשות של אנרגיות מתחדשות נעשית באופן נקי ובר-קיימא לאורך זמן ולכן מיצוי הפקתן ממלאת תפקיד מכריע בפיתוח בר-קיימא ובהתמודדות עם משבר האקלים (UNFCCC).
  5. אנרגיה סולארית – כל סוג אנרגיה שנתרם מהשמש. אנרגיה סולארית מהווה את האנרגיה הנקייה והשופעת ביותר על פני כדור הארץ. מקורה בתהליכי היתוך גרעיני בתוך ליבת השמש, שם אטומי מימן מתנגשים ליצירת הליום, ומקרינים כמויות עצומות של אנרגיה. ניצול קרינה זו מאפשר לקיים חיים אך גם להמרת קרינת האור לחשמל באמצעות פאנלים פוטו-וולטאים ולקליטת החום באמצעות קולטנים תרמו-סולאריים. מלבד אנרגיית שמש ישירה, אנרגיה זו מתבטאת בעקיפין כתצורות אנרגיית רוח, מים וביומסה, לכן, תצורות אלו נובעות מאינטראקציה סולארית עם מערכות כדור הארץ (National Geographic). עם ההתקדמות בטכנולוגיה, יישומים מודרניים של מתקנים סולאריים משולבים במגוון רב של מקומות, משדות סולאריים, דרך שילובם יותר ויותר בארכיטקטורה עירונית, ממערכי גג ועד חלונות סולאריים. התקדמות זו הופכת אותו למקור אנרגיה רב-תכליתי וחסכוני יותר ויותר, שלאחרונה הוכרז על ידי סוכנות האנרגיה הבינלאומית כ"מקור החשמל" הזול ביותר בהיסטוריה״ (UNFCCC).
  6. אנרגיה קהילתית / קהילת אנרגיה – אנרגיה קהילתית מאופיינת במגוון רחב של מודלים. מודלים אלו יכולים להיות מובלים על ידי רשויות מקומיות, תושבים פרטיים, קבוצות למיניהן, עסקים קטנים, קרנות, וארגונים ללא כוונות רווח, וכל חבר או קהילה קובעים את מידת השתתפותם ומעורבותם. סיבות ההצטרפות יכולות להיות צורך באנרגיה מקומית; ערכים סביבתיים; רצון לקחת חלק בעשייה משמעותית; הקשר חברתי; הורדת הוצאות החשמל או יצירת רווח כלכלי. צורות ההתארגנות הנפוצות הן קואופרטיבים; שותפות ציבורית- פרטית; קרנות קהילתיות; אגודות דיור; קהילות אנרגיה בהובלת חברות עסקיות; וכן אנרגיה קהילתית המובלת על ידי הרשות.
  7. ביטחון אנרגטי – היכולת לספק אנרגיה בזמינות מתמשכת, ממגוון מקורות אשר נמסרות בכמויות מספקות ובמחירים סבירים (IEA).
  8. בנייה ירוקה – שיטות תכנון ובנייה שמטרתן לצמצם את השפעת הבניינים על הסביבה ולהגביר את הבריאות והרווחה של המשתמשים במבנה. שיקולים אלו באים לידי ביטוי לכל אורך חייו של המבנה, משלב התכנון, דרך ההקמה, התפעול ועד סוף מחזור החיים שלו. פרויקט בנייה ירוקה שואף להיות יעיל וחסכוני בקרקע, מים, אנרגיה, חומרים ופסולת. כך המבנה משמר ולעיתים אף משפר את סביבתו הטבעית. ניתן לומר שהבנייה הירוקה היא רב-תחומית מיסודה; היא מבוססת על עקרונות אדריכליים ואקלימיים לצד פיתוח מערכות חדשניות הכוללות היבטי בנייה, תכנון ופיתוח. בישראל, בניין ירוק מוגדר כבניין בעל תקן לבנייה ירוקה של מכון התקנים, הקובע אם בניין כלשהו נחשב "ירוק" או "בר-קיימא" (מכון התקנים, מהי בנייה ירוקה).
  9. גזי החממה – גזי חממה (גז״ח) הם מרכיבים של האטמוספירה התורמים לאפקט של כדור הארץ, בו הגזים לוכדים את חום השמש כדי לשמור על אקלים תומך חיים. גזי חממה טבעיים הם חיוניים עבור שמירה על כדור הארץ שלנו כדי שיספק תנאים ראויים למחייה, אך פליטת רמות גבוהות עקב פעילות אנושית – כמו שריפת דלקים מאובנים – מעצימים את ההשפעה הזו ומובילים להתחממות כדור הארץ. גז״ח עיקריים הנפלטים כתוצאה מפעילות כלכלית אנושית כוללים פחמן דו-חמצני (CO2), שיכול להישאר באטמוספירה עד אלפיים שנה, מתאן (CH4), שהוא חזק פי 80 מ-CO2 הנשאר בטווח של 20 שנה, תחמוצת חנקן (N2O), שחוזקה פי 280 מ-CO2 ונשארת בסביבות 120 שנים, כמו גם גזים סינתטיים כמו מימן-כלורו-פלואורו-פחמנים (HCFCs) ומימן-פלואורו-פחמן (HFCs) (UN, WMO).
  10. הון קהילתי-חברתי – קבוצת משאבים המאפשרים לאדם ליצור קשרים, לרכוש מעמד ולשתף פעולה למען מטרות משותפות. קבוצת המשאבים העומדת לרשותו של אדם (או של קהילה) כוללת משאבים מבניים, כמו רשתות תמיכה, משאבים תפיסתיים של נורמות, כמו עיקרון הדדיות ואמון באחרים, ומשאבים מוסדיים כמו אופי המשטר, זכויות אדם ואזרח ורמות פשיעה ושחיתות. משאבי ההון החברתי שונים ממשאבי הון טבעי או כלכלי, שכוללים מאפיינים חומריים ברורים. הם גם שונים ממשאבי הון אנושי הטמונים באדם עצמו, משום שהם מתקיימים בקשר (ממומש או פוטנציאלי) שבין בני האדם, או בין אדם לקהילה (האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 2021).
  11. הלוואת בעלים – הלוואה הניתנת מאחד או יותר מבעלי מניות החברה לחברה, בנפרד מהשקעותיהם הרגילות בחברה, וזאת בתנאי ריבית ותשלומים הנקבעים מראש. יכולה לנבוע מצרכים שונים: צורך זמני במימון ללא הרחבת השקעה בחברה (והגדלת הסיכון הטמון בכך), כאלטרנטיבה להשקעה בהון מניות נוסף, הקטנת סיכון לבעלי המניות במקרה של פירוק החברה (החזר ההלוואה הנ"ל קודם לחלוקת יתר כספי החברה) וסוגיות מיסוי (הריבית על ההלוואה כרוכה בשיעור מס נמוך יותר לעומת דיבידנד). (ויקיפדיה)
  12. הנחיות לחיוב התקנת מערכות סולאריות – הנחיות ברמת מדינה או רשות מקומית שדורשות כי תתבצע התקנה של מערכת סולארית של שטח כלשהו – כגון גג או קיר של מבנה (אלה הרלוונטיים לעניין מדריך זה) המוגדרים בהנחיות. ניתן להגדיר גם בהנחיות מהו % מהשטח שיש להקצות לצורך זה, וכן הנחיות נוספות.
  13. הסכמי רכישת חשמל (PPA) – חוזה ארוך טווח בין מחולל חשמל ללקוח, בדרך כלל בין יצרן חשמל לבין לקוח – לרוב ממשלה או חברה. החוזים עשויים להמשיך בין 5 ל-20 שנים, ובמהלכן רוכש החשמל קונה אנרגיה במחיר שנקבע מראש. הסכמים כאלה ממלאים תפקיד מרכזי במימון מחוללי חשמל בבעלות עצמאית (כלומר לא בבעלות חברת שירות), במיוחד יצרני אנרגיה מתחדשת כמו חוות סולאריות או חוות רוח. חוזי רכישה אלה יכולים להיות עבור כמות מוגדרת מראש של חשמל או עבור חלק מוגדר מראש מכל כמות חשמל שהיצרן מייצר. המחיר יכול להיות סכום קבוע לכל קוט"ש או לפי תעריפי שוק משתנים, בהתאם לתנאים הספציפיים של החוזה (ויקיפדיה).
  14. התייעלות אנרגטית – פעולות הנעשות לשם הקטנת כמות האנרגיה הנדרשת להפקת מוצר או שירות. התייעלות נעשית על ידי שיפור יעילות הצריכה הקיימת של מערכות חשמליות, והן על ידי ניצול טוב יותר במשאבים, הפחתת הצריכה או ניהול מיטבי של משאבי האנרגיה, כל זאת תוך שמירה על תפוקה ותפקוד תקינים (איגוד חברות האנרגיה הירוקה).
  15. חברת החשמל לישראל – חברה ממשלתית וציבורית (כ-99.85% ממניות החברה מוחזקות בידי ממשלת ישראל) המובילה את משק האנרגיה בישראל ונחשבת ספק שירות חיוני מרכזי במשק. חברת החשמל ממלאת, מאז הקמתה ב-1923, תפקיד מרכזי בהתפתחות החברה והכלכלה בישראל, בהיותה מייצרת חשמל ומספקת אותו לכל מגזרי המשק בישראל וברשות הפלסטינית. פעילותה כוללת ייצור חשמל, הולכה, הַשׁנָאָה, חלוקה, אספקה ומכירת החשמל ללקוחות. (אתר חברת החשמל, ויקיפדיה).
  16. חוסן אנרגטי – חוסן במערכות אנרגיה מתייחס, מחד, ליכולת המערכת לחזות, להתכונן ולהסתגל לשינויים בסביבתה, ומאידך ליכולת להגיב במהירות ולחזור לתפקודי הליבה והמבנה של המערכת אחרי אירועים משבשים ואף קיצוניים. יכולות החוסן כוללות עמידות בפני זעזועים, תושייה וגמישות בזמן התמודדות עם אתגרים, והתאוששות, צמיחה, למידה, והשתנות לאחר אירועים משבשים (IEA, NREL).
  17. חוסן אקלימי – היכולת של מערכת לצפות, להתכונן, להגיב ולהתאושש מהשפעות של מפגעים הקשורים לאירועי אקלים קיצוני, בטווחי זמן מספקים ובאופן יעיל. יכולת זו כוללת סוגיות של ניהול סיכונים ואמצעים לשימור ושיקום המבנים הבסיסיים והתפקודים החיוניים של המערכת (הקהילתית, הכלכלית והסביבתית) (IPCC; UNDRR).
  18. חוסן קהילתי – יכולתה של קהילה להשתמש במשאבים שלה ולפתח משאבים חדשים כדי להתמודד, לעבור, להתאושש ולשגשג בעקבות אירועים מאתגרים (RAND, Magis, 2010). יכולת זו כוללת רתימת ידע מקומי, טיפוח רשתות ומערכות יחסים קהילתיות, תקשורת יעילה, שמירה על בריאות הציבור, קידום ממשל ומנהיגות, ניהול משאבים, הנעת השקעות כלכליות, תיעדוף מוכנות וטיפוח השקפה חיובית (Patel et al., 2017).
  19. ליסינג – הסדר עסקי שבו אדם או גוף מסוים משכיר שירות או נכס (נדל"ן במקרה של פרויקטים סולאריים) לצורך פעילות עסקית. בהקשר של מדריך זה מדובר לרוב בחברה ששוכרת שטח גג מבעליו לצורך הקמת מתקן שמייצר חשמל סולארי ומשלמת לבעל השטח דמי שכירות בתמורה לשימוש בשטח זה.
  20. MW (מגה וואט) – חשמל נמדד ביחידות כוח הנקראות וואט (על שם ג'יימס וואט, ממציא מנוע הקיטור). וואט היא יחידת ההספק החשמלי, קרי יחידת כוח המודדת את קצב ההפקה או השימוש באנרגיה. וואט אחד שווה לאמפר אחד תחת לחץ של וולט אחד. קילו וואט אחד שווה לאלף וואט ומגה וואט אחד שווה למיליון וואט (US-EIA, מכון דוידסון למדע).
  21. MWh (מגהוואט-שעה) – יחידת אנרגיה המודדת את סך כמות החשמל המסופק באופן קבוע או נצרך לאורך שעה. MWh אחד שווה ערך ל-MW אחד של חשמל בשימוש במשך שעה אחת. כמות החשמל שתחנת כוח מייצרת או שלקוח של חברת חשמל משתמש בה נמדדת בדרך כלל בקילו-וואט-שעה (קוט"ש), או אלף וואט אחד שנוצרו או נצרכו במשך שעה אחת. לדוגמה, אם נשתמש בנורה של 40 וואט (0.04 קילוואט) במשך חמש שעות, סך השימוש ב-200 וואט, או 0.2 קילוואט, של אנרגיה חשמלית (US-EIA, מכון דוידסון למדע).
  22. מונה חכם – מונה אלקטרוני מתקדם, המאפשר מדידה רציפה של צריכת האנרגיה ופרמטרים חשמליים נוספים החיוניים לניהול מיטבי של צריכת האנרגיה. המונה החכם מהווה את התשתית ל"צרכנות חכמה" (כלומר מודעת), והוא גורם משמעותי במעבר לרשת חשמל חכמה ולקידום ניהול טכנולוגי של משק החשמל (כחלק מיישום הרפורמה בו), בדומה למשקי החשמל המתקדמים בעולם המערבי. מונה חכם מהווה גם גורם משמעותי בשילוב אנרגיות מתחדשות ברשת (כולל במתח נמוך), אגירה והתייעלות אנרגטית (חברת החשמל).
  23. מחלק חשמל – גוף, לרוב חברה שאחראית על הובלת החשמל מהיצרן/ים במשק החשמל לצרכנים. לרוב חברה זו אחראית גם על תחזוקת ופיתוח רשת החלוקה – האמצעי שבעזרתו מתבצעת הובלת החשמל.
  24. משבר האקלים – מונח המתאר את השינויים המהירים והמשמעותיים באקלים הגלובלי שלנו שנוצר עקב פעילות אנושית כלכלית מואצת, בעיקר שריפת דלקים מאובנים המגבירים את פליטות גזי החממה (UNEP). פליטות אלו ״כולאות״ חום הנקלט מקרינת השמש וגורמות לעליית הטמפרטורות הגלובליות, אשר מובילות לאירועי מזג אוויר קיצוני יותר ולתנודות תכופות יותר במזג האוויר. שינויים אלה מהווים סיכונים בריאותיים חמורים, מאיימים על משאבים חיוניים ומשבשים מערכות אקולוגיות (WHO). לכן, הקריאה להתמודד עם המשבר קיימת בכל קני המידה (גלובליים, לאומיים, מקומיים ואישיים) וכוללת פעולות דחופות ויעדים להפחתת פליטות, להגנה ושיקום בתי גידול טבעיים, לחיזוק יכולת ההיערכות של אוכלוסיות פגיעות ולשינויי התנהגות שיסייעו למתן את ההשפעות מרחיקות הלכת של המשבר ולהיערך בהתאם (UNEP).
  25. עיר חכמה – אזור עירוני שבו הפיתוח וניהול נכסי העיר משלבים טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) וטכנולוגיות ״אינטרנט של הדברים״ (IoT) בצורה מאובטחת. מטרות העיר החכמה הן להגביר את הרווחה החברתית של התושבים, לשפר את האיכות, היעילות והביצועים של השירותים העירוניים, להפחית עלויות וצריכת משאבים, ולשפר את הקשר בין התושבים לעירייה (Smart Cities Council, 2022). כמו כן, חשוב לציין כי ההתמקדות של עיר חכמה אינה רק בדיגיטציה ואוטומציה לצורך יעילות אלא במיקסום היתרונות המקיפים לתושבים ולסביבה העירונית (IEEE, 2019).
  26. פיתוח בר-קיימא – גישה ששואפת לתת מענה לצרכים בהווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם, תוך איזון שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים. בגישה זו, ה״פיתוח״, עוסק בקידום רווחת האדם ואיכות החיים, אך בדרכים שמתחשבות בשמירה על הסביבה ובקידום שוויון חברתי.
  27. פרויקטים סולאריים קהילתיים – פרויקט סולארי באזור גיאוגרפי מסויים שכולל קנייה או שכירה משותפת של המערכת בין שותפים, כך שההטבות והתועלות של האנרגיה שהמערכת מייצרת זורמות למספר משתתפים (יחידים, עסקים, עמותות וכו') (NREL Community Solar 101).
  28. קילוואט (KW) – יחידת מידה לאנרגיה חשמלית להספק חשמלי, השווה ל1,000 וואט. מקובל להשתמש ביחידה זו למדידה ההספק המותקן של מתקנים סולאריים בגודל קטן-בינוני.
  29. KWp – ראשי תיבות של Kilowatt peak (קילוואט שיא), שמייצג הספק מותקן. זוהי יחידת מדידה המשמשת לציון תפוקת שיא ההספק של מערכת פוטו-וולטאית בתנאים אידיאליים (תנאי מעבדה). במילים אחרות, זוהי כמות החשמל המקסימלית שהמערכת יכולה לייצר בתנאי קרינת אור שמש וטמפרטורה אופטימליים. השימוש ביחידות KWp נועד לצורך השוואה והגדרת פוטנציאל של המערכת. למשל, בהתקנה של מערכות שונות במיקומים שונים עם אותו הספק מותקן, תנאי המיקום השונים של טמפ' ועוצמת קרינה, יספקו בפועל כמויות חשמל שונות (יהל אנרגיה, מכון דוידסון למדע).
  30. רשות החשמל – היא הגוף הממונה על הסדרת משק החשמל בישראל, וכפופה לשר האנרגיה. הרשות פועלת במטרה לקדם משק חשמל תחרותי, יעיל, אמין ובטוח לצרכנים. לשם כך מובילה הרשות צעדי מדיניות וקשת רחבה של כלים רגולטוריים ותעריפים, תוך שיתוף נרחב של שחקנים ממשלתיים ופרטיים (אתר רשות החשמל).
  31. תאגיד אנרגיה עירוני – תאגיד אנרגיה עירוני יכול להיות בבעלות מלאה של הרשות המקומית, או בבעלות משותפת עם המגזר הפרטי. כיום בישראל פועלים תאגידים עירוניים בבעלות מלאה של הרשות המקומית (למשל תאגידי המים והביוב), ומשרד הפנים מאפשר הקמת של תאגיד אנרגיה עירוני גם בבעלות משותפת עם המגזר הפרטי, כל עוד שהתאגיד בבעלות עירונית של מעל 50%. נכון לזמן כתיבת שורות אלו, תאגידים אלו לא יכולים להיות מספקי חשמל (כאלו שקיבלו רישיון) אך אפשרות זו נבחנת, על יתרונותיה וחסרונותיה. בישראל ניתן לראות כדוגמה את עיריית אופקים, אשר פועלת להקים תאגיד אנרגיה בשיתוף חברה עסקית.
  32. תעריפי הזנה (FITs) – מנגנון מדיניות שנועד להאיץ את ההשקעה בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת על ידי הצעת חוזים ארוכי טווח ליצרני אנרגיה מתחדשת. משמעות הדבר היא הבטחת מחיר גבוה מהשוק ומתן ודאות לגבי מחיר, וכולל חוזים ארוכי טווח המסייעים במימון השקעות באנרגיה מתחדשת. בדרך כלל הם מעניקים מחירים שונים למקורות שונים של אנרגיה מתחדשת על מנת לעודד פיתוח של טכנולוגיה אחת על פני אחרת. לעיתים קרובות הם כוללים גם ירידה הדרגתית של המחיר או התעריף על מנת לעודד הפחתת עלויות בטווח הארוך (ויקיפדיה).
  33. תכנון מערכת סולארית על הגג – תהליך שבו חברה העוסקת בהתקנה (ואפשרי גם בתפעול) מערכות לייצור חשמל סולארי מייצרת תוכנית להתקנת המתקן הנ"ל טרם התקנתו בפועל. תהליך זה כולל בחינת השטח בעזרת תצלומי אוויר וגם סיור בשטח לצורך בחינת כל ההיבטים ההנדסיים והחשמליים הרלוונטיים, זיהוי מיקומים אפשריים לרכיבי המערכת השונים. תוצאת התהליך הוא שרטוט של המערכת ע"ג השטח ופעמים רבות כולל גם הדמייה בתלת-מימד המדמה כיצד תיראה המערכת על הגג או שטח אחר.
  1. אג"ח רשותי – איגרת חוב רשותי, מהווה מסמך שאותו מנפיקה הרשות המקומית כעדות לחוב שהיא חייבת למי שרכש אותו. האג"ח הוא התחייבות של הרשות לשלם למחזיק בה תשלומי ריבית והחזר קרן, בתנאים ובמועדים שנקבעו מראש.
  2. איפוס אנרגטי / ניטרליות אנרגטית – אתרים (לרוב אלו מבנים) חסכוניים באנרגיה אשר צריכת האנרגיה השנתית לתפעול האתר שווה לכמות האנרגיה המופקת באתר (במבנה חיובי אנרגטי, צריכת האנרגיה השנתית נמוכה מכמות האנרגיה המופקת באתר). חישוב הצריכה כולל קיזוז כמות האנרגיה המיוצרת בהם, ומבלי לפגוע בתנאי הנוחות בהם (הגדרות לבנייה מאופסת אנרגיה, 2020). ״מאופס אנרגיה״ אינו מוצר או טכנולוגיה יחידים, אלא קומבינציה של טכנולוגיות ואמצעים שעובדים באופן אינטגרטיבי. ניתן להשתמש בשלושת האמצעים הבאים במשולב: אמצעים פאסיביים*, אמצעים אקטיביים**, וייצור אנרגיה מתחדשת***. העיקרון המרכזי במבנים מאופסי אנרגיה צריך לדרוש שהמבנה ייצר יעילות אנרגטית מקסימלית, באמצעים פאסיביים (מבלי לדרוש שימוש במערכות חימום וקירור חשמליות).   
  3. אנרגיה בת-קיימא (או אנרגיה מקיימת) – מערכת אנרגיה מקיימת מתייחסת ליכולת המערכת לספק שלושה יעדים מרכזיים, כאשר הפעולות להשגת כל אחד מהם יכולות להשלים, להתחרות או להחליף זו את זו:
    (1) ביטחון אנרגטי משקף את היכולת לספק אנרגיה בצורה מהימנה ובכמות המספקת את הצרכים האנושיים הנוכחיים והעתידיים, תוך עמידה בפני לחצים ושיקום מהיר מזעזועים שמפריעים ליכולת האספקה.
    (2) הוגנות אנרגטית משקפת את היכולת לספק נגישות לאנרגיה זמינה ובמחיר בר-השגה לכולם, מבלי להשאיר אף אחד מאחור.
    (3) קיימות סביבתית באנרגיה מייצגת את היכולת לספק אנרגיה נקייה באופן שמונע הידרדרות סביבתית פוטנציאלית ומפחית את ההשפעות של שינויי אקלים (Holden et al., 2021).
  4. אנרגיה מתחדשת – אנרגיה המופקת ממקורות טבעיים ושהמשאבים שלהם מתחדשים בטווחי זמן אנושיים, כגון רוח, שמש, זרמי מים, וביומסה (חומר אורגני, כולל צמחים, חיות ופסולת). בניגוד למקורות אנרגיה מתכלים כמו דלקים מאובנים (כגון נפט וגז טבעי), ההפקה, השימוש וההתחדשות של אנרגיות מתחדשות נעשית באופן נקי ובר-קיימא לאורך זמן ולכן מיצוי הפקתן ממלאת תפקיד מכריע בפיתוח בר-קיימא ובהתמודדות עם משבר האקלים (UNFCCC).
  5. אנרגיה סולארית – כל סוג אנרגיה שנתרם מהשמש. אנרגיה סולארית מהווה את האנרגיה הנקייה והשופעת ביותר על פני כדור הארץ. מקורה בתהליכי היתוך גרעיני בתוך ליבת השמש, שם אטומי מימן מתנגשים ליצירת הליום, ומקרינים כמויות עצומות של אנרגיה. ניצול קרינה זו מאפשר לקיים חיים אך גם להמרת קרינת האור לחשמל באמצעות פאנלים פוטו-וולטאים ולקליטת החום באמצעות קולטנים תרמו-סולאריים. מלבד אנרגיית שמש ישירה, אנרגיה זו מתבטאת בעקיפין כתצורות אנרגיית רוח, מים וביומסה, לכן, תצורות אלו נובעות מאינטראקציה סולארית עם מערכות כדור הארץ (National Geographic). עם ההתקדמות בטכנולוגיה, יישומים מודרניים של מתקנים סולאריים משולבים במגוון רב של מקומות, משדות סולאריים, דרך שילובם יותר ויותר בארכיטקטורה עירונית, ממערכי גג ועד חלונות סולאריים. התקדמות זו הופכת אותו למקור אנרגיה רב-תכליתי וחסכוני יותר ויותר, שלאחרונה הוכרז על ידי סוכנות האנרגיה הבינלאומית כ"מקור החשמל" הזול ביותר בהיסטוריה״ (UNFCCC).
  6. אנרגיה קהילתית / קהילת אנרגיה – אנרגיה קהילתית מאופיינת במגוון רחב של מודלים. מודלים אלו יכולים להיות מובלים על ידי רשויות מקומיות, תושבים פרטיים, קבוצות למיניהן, עסקים קטנים, קרנות, וארגונים ללא כוונות רווח, וכל חבר או קהילה קובעים את מידת השתתפותם ומעורבותם. סיבות ההצטרפות יכולות להיות צורך באנרגיה מקומית; ערכים סביבתיים; רצון לקחת חלק בעשייה משמעותית; הקשר חברתי; הורדת הוצאות החשמל או יצירת רווח כלכלי. צורות ההתארגנות הנפוצות הן קואופרטיבים; שותפות ציבורית- פרטית; קרנות קהילתיות; אגודות דיור; קהילות אנרגיה בהובלת חברות עסקיות; וכן אנרגיה קהילתית המובלת על ידי הרשות.
  7. ביטחון אנרגטי – היכולת לספק אנרגיה בזמינות מתמשכת, ממגוון מקורות אשר נמסרות בכמויות מספקות ובמחירים סבירים (IEA).
  8. בנייה ירוקה – שיטות תכנון ובנייה שמטרתן לצמצם את השפעת הבניינים על הסביבה ולהגביר את הבריאות והרווחה של המשתמשים במבנה. שיקולים אלו באים לידי ביטוי לכל אורך חייו של המבנה, משלב התכנון, דרך ההקמה, התפעול ועד סוף מחזור החיים שלו. פרויקט בנייה ירוקה שואף להיות יעיל וחסכוני בקרקע, מים, אנרגיה, חומרים ופסולת. כך המבנה משמר ולעיתים אף משפר את סביבתו הטבעית. ניתן לומר שהבנייה הירוקה היא רב-תחומית מיסודה; היא מבוססת על עקרונות אדריכליים ואקלימיים לצד פיתוח מערכות חדשניות הכוללות היבטי בנייה, תכנון ופיתוח. בישראל, בניין ירוק מוגדר כבניין בעל תקן לבנייה ירוקה של מכון התקנים, הקובע אם בניין כלשהו נחשב "ירוק" או "בר-קיימא" (מכון התקנים, מהי בנייה ירוקה)****.
  9. גזי החממה – גזי חממה (גז״ח) הם מרכיבים של האטמוספירה התורמים לאפקט של כדור הארץ, בו הגזים לוכדים את חום השמש כדי לשמור על אקלים תומך חיים. גזי חממה טבעיים הם חיוניים עבור שמירה על כדור הארץ שלנו כדי שיספק תנאים ראויים למחייה, אך פליטת רמות גבוהות עקב פעילות אנושית – כמו שריפת דלקים מאובנים – מעצימים את ההשפעה הזו ומובילים להתחממות כדור הארץ. גז״ח עיקריים הנפלטים כתוצאה מפעילות כלכלית אנושית כוללים פחמן דו-חמצני (CO2), שיכול להישאר באטמוספירה עד אלפיים שנה, מתאן (CH4), שהוא חזק פי 80 מ-CO2 הנשאר בטווח של 20 שנה, תחמוצת חנקן (N2O), שחוזקה פי 280 מ-CO2 ונשארת בסביבות 120 שנים, כמו גם גזים סינתטיים כמו מימן-כלורו-פלואורו-פחמנים (HCFCs) ומימן-פלואורו-פחמן (HFCs) (UN, WMO).
  10. הון קהילתי-חברתי***** – קבוצת משאבים המאפשרים לאדם ליצור קשרים, לרכוש מעמד ולשתף פעולה למען מטרות משותפות. קבוצת המשאבים העומדת לרשותו של אדם (או של קהילה) כוללת משאבים מבניים, כמו רשתות תמיכה, משאבים תפיסתיים של נורמות, כמו עיקרון הדדיות ואמון באחרים, ומשאבים מוסדיים כמו אופי המשטר, זכויות אדם ואזרח ורמות פשיעה ושחיתות. משאבי ההון החברתי שונים ממשאבי הון טבעי או כלכלי, שכוללים מאפיינים חומריים ברורים. הם גם שונים ממשאבי הון אנושי הטמונים באדם עצמו, משום שהם מתקיימים בקשר (ממומש או פוטנציאלי) שבין בני האדם, או בין אדם לקהילה (האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 2021).
  11. הלוואת בעלים – הלוואה הניתנת מאחד או יותר מבעלי מניות החברה לחברה, בנפרד מהשקעותיהם הרגילות בחברה, וזאת בתנאי ריבית ותשלומים הנקבעים מראש. יכולה לנבוע מצרכים שונים: צורך זמני במימון ללא הרחבת השקעה בחברה (והגדלת הסיכון הטמון בכך), כאלטרנטיבה להשקעה בהון מניות נוסף, הקטנת סיכון לבעלי המניות במקרה של פירוק החברה (החזר ההלוואה הנ"ל קודם לחלוקת יתר כספי החברה) וסוגיות מיסוי (הריבית על ההלוואה כרוכה בשיעור מס נמוך יותר לעומת דיבידנד). (ויקיפדיה)
  12. הנחיות לחיוב התקנת מערכות סולאריות – הנחיות ברמת מדינה או רשות מקומית שדורשות כי תתבצע התקנה של מערכת סולארית של שטח כלשהו – כגון גג או קיר של מבנה (אלה הרלוונטיים לעניין מדריך זה) המוגדרים בהנחיות. ניתן להגדיר גם בהנחיות מהו % מהשטח שיש להקצות לצורך זה, וכן הנחיות נוספות.
  13. הסכמי רכישת חשמל (PPA) – חוזה ארוך טווח בין מחולל חשמל ללקוח, בדרך כלל בין יצרן חשמל לבין לקוח – לרוב ממשלה או חברה. החוזים עשויים להמשיך בין 5 ל-20 שנים, ובמהלכן רוכש החשמל קונה אנרגיה במחיר שנקבע מראש. הסכמים כאלה ממלאים תפקיד מרכזי במימון מחוללי חשמל בבעלות עצמאית (כלומר לא בבעלות חברת שירות), במיוחד יצרני אנרגיה מתחדשת כמו חוות סולאריות או חוות רוח. חוזי רכישה אלה יכולים להיות עבור כמות מוגדרת מראש של חשמל או עבור חלק מוגדר מראש מכל כמות חשמל שהיצרן מייצר. המחיר יכול להיות סכום קבוע לכל קוט"ש או לפי תעריפי שוק משתנים, בהתאם לתנאים הספציפיים של החוזה (ויקיפדיה).
  14. התייעלות אנרגטית – פעולות הנעשות לשם הקטנת כמות האנרגיה הנדרשת להפקת מוצר או שירות. התייעלות נעשית על ידי שיפור יעילות הצריכה הקיימת של מערכות חשמליות, והן על ידי ניצול טוב יותר במשאבים, הפחתת הצריכה או ניהול מיטבי של משאבי האנרגיה, כל זאת תוך שמירה על תפוקה ותפקוד תקינים (איגוד חברות האנרגיה הירוקה).
  15. חברת החשמל לישראל – חברה ממשלתית וציבורית (כ-99.85% ממניות החברה מוחזקות בידי ממשלת ישראל) המובילה את משק האנרגיה בישראל ונחשבת ספק שירות חיוני מרכזי במשק. חברת החשמל ממלאת, מאז הקמתה ב-1923, תפקיד מרכזי בהתפתחות החברה והכלכלה בישראל, בהיותה מייצרת חשמל ומספקת אותו לכל מגזרי המשק בישראל וברשות הפלסטינית. פעילותה כוללת ייצור חשמל, הולכה, הַשׁנָאָה, חלוקה, אספקה ומכירת החשמל ללקוחות. (אתר חברת החשמל, ויקיפדיה).
  16. חוסן אנרגטי – חוסן במערכות אנרגיה מתייחס, מחד, ליכולת המערכת לחזות, להתכונן ולהסתגל לשינויים בסביבתה, ומאידך ליכולת להגיב במהירות ולחזור לתפקודי הליבה והמבנה של המערכת אחרי אירועים משבשים ואף קיצוניים. יכולות החוסן כוללות עמידות בפני זעזועים, תושייה וגמישות בזמן התמודדות עם אתגרים, והתאוששות, צמיחה, למידה, והשתנות לאחר אירועים משבשים (IEA, NREL).
  17. חוסן אקלימי – היכולת של מערכת לצפות, להתכונן, להגיב ולהתאושש מהשפעות של מפגעים הקשורים לאירועי אקלים קיצוני, בטווחי זמן מספקים ובאופן יעיל. יכולת זו כוללת סוגיות של ניהול סיכונים ואמצעים לשימור ושיקום המבנים הבסיסיים והתפקודים החיוניים של המערכת (הקהילתית, הכלכלית והסביבתית) (IPCC; UNDRR).
  18. חוסן קהילתי – יכולתה של קהילה להשתמש במשאבים שלה ולפתח משאבים חדשים כדי להתמודד, לעבור, להתאושש ולשגשג בעקבות אירועים מאתגרים (RAND, Magis, 2010). יכולת זו כוללת רתימת ידע מקומי, טיפוח רשתות ומערכות יחסים קהילתיות, תקשורת יעילה, שמירה על בריאות הציבור, קידום ממשל ומנהיגות, ניהול משאבים, הנעת השקעות כלכליות, תיעדוף מוכנות וטיפוח השקפה חיובית (Patel et al., 2017).
  19. ליסינג – הסדר עסקי שבו אדם או גוף מסוים משכיר שירות או נכס (נדל"ן במקרה של פרויקטים סולאריים) לצורך פעילות עסקית. בהקשר של מדריך זה מדובר לרוב בחברה ששוכרת שטח גג מבעליו לצורך הקמת מתקן שמייצר חשמל סולארי ומשלמת לבעל השטח דמי שכירות בתמורה לשימוש בשטח זה.
  20. MW (מגה וואט) – חשמל נמדד ביחידות כוח הנקראות וואט (על שם ג'יימס וואט, ממציא מנוע הקיטור). וואט היא יחידת ההספק החשמלי, קרי יחידת כוח המודדת את קצב ההפקה או השימוש באנרגיה. וואט אחד שווה לאמפר אחד תחת לחץ של וולט אחד. קילו וואט אחד שווה לאלף וואט ומגה וואט אחד שווה למיליון וואט (US-EIA, מכון דוידסון למדע).
  21. MWh (מגהוואט-שעה) – יחידת אנרגיה המודדת את סך כמות החשמל המסופק באופן קבוע או נצרך לאורך שעה. MWh אחד שווה ערך ל-MW אחד של חשמל בשימוש במשך שעה אחת. כמות החשמל שתחנת כוח מייצרת או שלקוח של חברת חשמל משתמש בה נמדדת בדרך כלל בקילו-וואט-שעה (קוט"ש), או אלף וואט אחד שנוצרו או נצרכו במשך שעה אחת. לדוגמה, אם נשתמש בנורה של 40 וואט (0.04 קילוואט) במשך חמש שעות, סך השימוש ב-200 וואט, או 0.2 קילוואט, של אנרגיה חשמלית (US-EIA, מכון דוידסון למדע).
  22. מונה חכם – מונה אלקטרוני מתקדם, המאפשר מדידה רציפה של צריכת האנרגיה ופרמטרים חשמליים נוספים החיוניים לניהול מיטבי של צריכת האנרגיה. המונה החכם מהווה את התשתית ל"צרכנות חכמה" (כלומר מודעת), והוא גורם משמעותי במעבר לרשת חשמל חכמה ולקידום ניהול טכנולוגי של משק החשמל (כחלק מיישום הרפורמה בו), בדומה למשקי החשמל המתקדמים בעולם המערבי. מונה חכם מהווה גם גורם משמעותי בשילוב אנרגיות מתחדשות ברשת (כולל במתח נמוך), אגירה והתייעלות אנרגטית (חברת החשמל).
  23. מחלק חשמל – גוף, לרוב חברה שאחראית על הובלת החשמל מהיצרן/ים במשק החשמל לצרכנים. לרוב חברה זו אחראית גם על תחזוקת ופיתוח רשת החלוקה – האמצעי שבעזרתו מתבצעת הובלת החשמל.
  24. משבר האקלים – מונח המתאר את השינויים המהירים והמשמעותיים באקלים הגלובלי שלנו שנוצר עקב פעילות אנושית כלכלית מואצת, בעיקר שריפת דלקים מאובנים המגבירים את פליטות גזי החממה (UNEP). פליטות אלו ״כולאות״ חום הנקלט מקרינת השמש וגורמות לעליית הטמפרטורות הגלובליות, אשר מובילות לאירועי מזג אוויר קיצוני יותר ולתנודות תכופות יותר במזג האוויר. שינויים אלה מהווים סיכונים בריאותיים חמורים, מאיימים על משאבים חיוניים ומשבשים מערכות אקולוגיות (WHO). לכן, הקריאה להתמודד עם המשבר קיימת בכל קני המידה (גלובליים, לאומיים, מקומיים ואישיים) וכוללת פעולות דחופות ויעדים להפחתת פליטות, להגנה ושיקום בתי גידול טבעיים, לחיזוק יכולת ההיערכות של אוכלוסיות פגיעות ולשינויי התנהגות שיסייעו למתן את ההשפעות מרחיקות הלכת של המשבר ולהיערך בהתאם (UNEP).
  25. עיר חכמה – אזור עירוני שבו הפיתוח וניהול נכסי העיר משלבים טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) וטכנולוגיות ״אינטרנט של הדברים״ (IoT) בצורה מאובטחת. מטרות העיר החכמה הן להגביר את הרווחה החברתית של התושבים, לשפר את האיכות, היעילות והביצועים של השירותים העירוניים, להפחית עלויות וצריכת משאבים, ולשפר את הקשר בין התושבים לעירייה (Smart Cities Council, 2022). כמו כן, חשוב לציין כי ההתמקדות של עיר חכמה אינה רק בדיגיטציה ואוטומציה לצורך יעילות אלא במיקסום היתרונות המקיפים לתושבים ולסביבה העירונית (IEEE, 2019).
  26. פיתוח בר-קיימא – גישה ששואפת לתת מענה לצרכים בהווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם, תוך איזון שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים. בגישה זו, ה״פיתוח״, עוסק בקידום רווחת האדם ואיכות החיים, אך בדרכים שמתחשבות בשמירה על הסביבה ובקידום שוויון חברתי.
  27. פרויקטים סולאריים קהילתיים – פרויקט סולארי באזור גיאוגרפי מסויים שכולל קנייה או שכירה משותפת של המערכת בין שותפים, כך שההטבות והתועלות של האנרגיה שהמערכת מייצרת זורמות למספר משתתפים (יחידים, עסקים, עמותות וכו') (NREL Community Solar 101).
  28. קילוואט (KW) – יחידת מידה לאנרגיה חשמלית להספק חשמלי, השווה ל1,000 וואט. מקובל להשתמש ביחידה זו למדידה ההספק המותקן של מתקנים סולאריים בגודל קטן-בינוני.
  29. KWp – ראשי תיבות של Kilowatt peak (קילוואט שיא), שמייצג הספק מותקן. זוהי יחידת מדידה המשמשת לציון תפוקת שיא ההספק של מערכת פוטו-וולטאית בתנאים אידיאליים (תנאי מעבדה). במילים אחרות, זוהי כמות החשמל המקסימלית שהמערכת יכולה לייצר בתנאי קרינת אור שמש וטמפרטורה אופטימליים. השימוש ביחידות KWp נועד לצורך השוואה והגדרת פוטנציאל של המערכת. למשל, בהתקנה של מערכות שונות במיקומים שונים עם אותו הספק מותקן, תנאי המיקום השונים של טמפ' ועוצמת קרינה, יספקו בפועל כמויות חשמל שונות (יהל אנרגיה, מכון דוידסון למדע).
  30. רשות החשמל – היא הגוף הממונה על הסדרת משק החשמל בישראל, וכפופה לשר האנרגיה. הרשות פועלת במטרה לקדם משק חשמל תחרותי, יעיל, אמין ובטוח לצרכנים. לשם כך מובילה הרשות צעדי מדיניות וקשת רחבה של כלים רגולטוריים ותעריפים, תוך שיתוף נרחב של שחקנים ממשלתיים ופרטיים (אתר רשות החשמל).
  31. תאגיד אנרגיה עירוני – תאגיד אנרגיה עירוני יכול להיות בבעלות מלאה של הרשות המקומית, או בבעלות משותפת עם המגזר הפרטי. כיום בישראל פועלים תאגידים עירוניים בבעלות מלאה של הרשות המקומית (למשל תאגידי המים והביוב), ומשרד הפנים מאפשר הקמת של תאגיד אנרגיה עירוני גם בבעלות משותפת עם המגזר הפרטי, כל עוד שהתאגיד בבעלות עירונית של מעל 50%. נכון לזמן כתיבת שורות אלו, תאגידים אלו לא יכולים להיות מספקי חשמל (כאלו שקיבלו רישיון) אך אפשרות זו נבחנת, על יתרונותיה וחסרונותיה. בישראל ניתן לראות כדוגמה את עיריית אופקים, אשר פועלת להקים תאגיד אנרגיה בשיתוף חברה עסקית.
  32. תעריפי הזנה (FITs) – מנגנון מדיניות שנועד להאיץ את ההשקעה בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת על ידי הצעת חוזים ארוכי טווח ליצרני אנרגיה מתחדשת. משמעות הדבר היא הבטחת מחיר גבוה מהשוק ומתן ודאות לגבי מחיר, וכולל חוזים ארוכי טווח המסייעים במימון השקעות באנרגיה מתחדשת. בדרך כלל הם מעניקים מחירים שונים למקורות שונים של אנרגיה מתחדשת על מנת לעודד פיתוח של טכנולוגיה אחת על פני אחרת. לעיתים קרובות הם כוללים גם ירידה הדרגתית של המחיר או התעריף על מנת לעודד הפחתת עלויות בטווח הארוך (ויקיפדיה).
  33. תכנון מערכת סולארית על הגג – תהליך שבו חברה העוסקת בהתקנה (ואפשרי גם בתפעול) מערכות לייצור חשמל סולארי מייצרת תוכנית להתקנת המתקן הנ"ל טרם התקנתו בפועל. תהליך זה כולל בחינת השטח בעזרת תצלומי אוויר וגם סיור בשטח לצורך בחינת כל ההיבטים ההנדסיים והחשמליים הרלוונטיים, זיהוי מיקומים אפשריים לרכיבי המערכת השונים. תוצאת התהליך הוא שרטוט של המערכת ע"ג השטח ופעמים רבות כולל גם הדמייה בתלת-מימד המדמה כיצד תיראה המערכת על הגג או שטח אחר.

* אמצעים פאסיביים הם אמצעי תכנון אשר אינם דורשים כל פעולה המצריכה השקעת אנרגיה בכדי לייצר נוחות אקלימית בתוך הבניין (הפניית הבניין וארגון החללים הפנימיים לאוריינטציה אופטימלית, התקנת אמצעי הצללה, שימוש במסה תרמית ועוד).

** אמצעים אקטיביים הם אמצעי מיזוג ואוורור אשר מייצרים סביבה בעלת נוחות תרמית באופן מלאכותי ותוך שימוש באנרגיה. מכשירים בעלי יעילות גבוהה יכולים להביא לצמצום צריכת זו (למשל: מערכות מיזוג ביעילות גבוהה, מערכות בקרת אנרגיה, משאבות חום ועוד).

*** ייצור אנרגיה מתחדשת טכנולוגיות המסוגלות לרתום תהליכים שאינם מתכלים מהטבע בכדי לייצר אנרגיה (למשל: תאים פוטו-וולטאים, טורבינות רוח, ועוד).

**** התקן הישראלי לבנייה בת-קיימא (בנייה ירוקה), ת"י 5281, תקן מוצע על ידי מכון התקנים הישראלי. התקן פורסם לראשונה בשנת 2005 ומאז הוא עובר רביזיה כל כמה שנים, בשאיפה לשפרו ולהתאימו לשוק המקומי. התקן מתייחס לבניינים חדשים ולבניינים קיימים. קבלת תו התקן מותנית בשיטת ניקוד; הבניין צריך "לזכות" במינימום נקודות, הניתנות על ידי מעריך מוסמך ונבדקות על ידי מכון התקנים. כמו כן קיים דירוג כוכבים לבניינים; כל בניין מקבל בין כוכב אחד לחמישה כוכבים בהתאם לניקוד שצבר. לצד התקן הישראלי ישנם תקנים בינלאומיים מובילים בבנייה הירוקה כמו LEED, BREEAM, או WELL (השם דגש על בריאות המבנה ודייריו).

***** קהילות מבוססות על קשרים חברתיים המבוססים על חוויות משותפות. חברות בקהילה טומנת בחובה אחריות ותמיכה הדדית, טיפוח אמון ותחושת שייכות. קהילות מבוססות מקום (בניגוד לקהילות וירטואליות), עוסקות בחוויות בתוך מיקום ('קהילות במקום') ומגיבות לאתגרים מודרניים כמו שינויים, חוסר ביטחון וחוסר ודאות, ובכך ממלאות את צורכי הפרט להשתייכות. קהילות משתנות בחוויות המשותפות שלהן, בהיבטים של חיי היומיום שהן מכסות, ובמורכבות הארגון החברתי. בעוד המודרניזציה משנה את הקשרים שיש בין קהילות ניתן לזהות שני סוגים של קהילות: האחד, קהילות פשוטות, אלו קטנות יותר, עם עניין או פעילות משותפים יחידים. השני, קהילות מורכבות, גדולות יותר, מקיפות מספר קבוצות (לרוב חופפות) והיבטי חיים שאינם בהכרח בקונצנזוס. קהילות, פשוטות או מורכבות, יכולות להתקיים באותו מקום, מה שמאפשר לאנשים להיות חלק ממספר קהילות. המורכבות של קהילות אלו משפיעה על יחסיהן עם ההון החברתי ועל תוצאותיו, הן לחיוב והן לרעה (Colclough & Sitaraman, 2005)